אני נלחם בטחנות רוח

זהו המשך לרשומה הקודמת על הרס הסביבה למען הסביבה. גם כאן אני מתרכז בייצור חשמל – הפעם בעזרת הרוח. הנושא מוכר לי מאד מאיזור המפרץ של קליפורניה בו אני גר. כאן יש את חוות הטורבינות הגדולה בעולם (לפחות היתה במשך הרבה שנים), אחת הוותיקות שיש ואחת המזיקות בעולם: Altamont Pass Wind Resource Area. לאחרונה הסתבר לי שבמקביל למה שעושים בקיבוץ אשלים, מייבאים גם את הרעיון של מה שאני קורא לו "מטחנות ציפורים" לארץ, וזה כבר מעשה מוגמר. אז תחילה, איך זה עובד באמריקה ובאירופה ואז נראה עד כמה זה טוב ליהודים.

לפני שנים אחדות הגיעה לאיים הבריטיים לביקור נדיר ביותר ציפור אסייתית בשם White-throated Needletail, בעברית זהו סִיס חַד־זָנָב. מין זה נצפה באיים הבריטיים פעם בעשרות שנים, והלכו הרבה צפרים לחזות במאורע. אחרי שעתיים של התפעלות, עפה הציפור היישר אל טורבינת רוח וכל מה שנותר היה לצלם את הגוויה. לפי כמה מקורות זהו בעל החיים המהיר בטבע (מהירות תעופה שיכולה להגיע ל-170 קמ"ש). אבל קצה המדחף של טורבינת רוח מהדגם שהותקן בארץ יכול להגיע ל-250 קמ"ש ויש כאלה שמגיעות למהירות גדולה הרבה יותר. קשה מאד לצלם סיס באוויר (יש לי הצלחות מועטות אחרי הרבה שנים של נסיונות) אז אין סרט וידאו של המאורע. אבל מישהו הסריט נֶשֶׁר מקראי, כמדומני בכריתים, והתוצאה המזעזעת לפניכם:

אלה לא מאורעות נדירים וכאן ניתן ללמוד מהנסיון של קליפורניה. באתר של Altamont Pass יש כמעט 5000 טורבינות רוח. זה התחיל לפני שנים רבות ולפני שידעו על הנזק שהן גורמות. לפני שנים, היתה תביעה נגד החברה המפעילה את האתר, והם התחייבו לנסות לצמצם את הנזקים וגם לערוך מעקב אחר הציפורים הנהרגות. כך זה נראה במבט מפארק שכן כפי שצילמה אשתי בטיול:

Altamont Pass
Altamont Pass Wind Resource Area – Bay Area, California

אני מעדיף את הנוף בלי השבשבות (בצילום רואים רק מעט מהן). מלבד הנוף, יש פגיעה קשה גם בציפורים ובעטלפים. הנה חלק מהמינים שעוקבים אחריהם:

נתחיל עם העַיִט הזהוב (אותו מין שיש בישראל). בארה"ב זו עבירה פלילית פדרלית להרוג עיט בלי רשיון, והעונש יכול להגיע לרבע מליון דולר ולחמש שנים בכלא. זו עבירה גם אם ההרג נעשה ברשלנות. לאתר הנ"ל אין אישור להרג עיטים, ואחרי שצימצמו נזקים הם הרגו בממוצע 80 עיטים בשנה. כאמור, הם עוקבים אחר ההרג כל הזמן וזו בהחלט רשלנות. פעם היה קינון רב של עיט זהוב באיזור, היום כמעט ואין. נמשיך עם הציפור שבאמצע: ינשוף קטן וחמוד בשם Burrowing Owl. זה הינשוף שקל ביותר לצלם כי הוא פעיל ביום, וגם חי במחילות, אז הוא על הקרקע ולא על עץ בין העלים. 1500 הרוגים בשנה. הבא בתור נקרא Red-tailed Hawk (בעברית אפשר לקרוא לו עַקָּב אדום־זנב). זה הדורס הגדול הנפוץ בצפון אמריקה ולכן הרבה אלפים נהרגים בשנה. למי שקרא את הרשומה על נשרים בצפון אמריקה: Turkey Vulture גם הוא נפוץ במיוחד וגם ממנו נהרגים כמה אלפים בשנה. לאחרונה נצפה בפעם הראשונה מזה זמן רב מאד קונדור באיזור. מעניין מה יהיה התירוץ של אוהבי הסביבה אם ייהרג קונדור. בזמן האחרון השביתו את רוב השבשבות כדי להחליף אותן באחרות (סוג אחר ופחות שבשבות), שוב למען הסביבה, וגם עשו על זה כתבה בטלויזיה.

Tehachapi 2
Tehachapi Pass Wind Farm, California

Laguna Atascosa
Laguna Atascosa National Wildlife Refuge, Texas

ראיתי דברים דומים במקומות אחרים בארה"ב. הצילומים מלמעלה הם מדרום קליפורניה ומטקסס. זה של טקסס הפריע לי במיוחד כי מטחנות הציפורים הוצבו על גבול של שמורת טבע שידועה בציפורים נדירות ועל אחד ממסלולי הנדידה החשובים ביותר בצפון אמריקה. תארו לכם שמקימים כאלה מטחנות ציפורים ממש על שפת אגמון החולה (או אולי עדיף שלא לדמיין את זה). בטקסס אין חובת דיווח, אז אי אפשר לדעת מה הנזק. אני חייב להוסיף כמה צילומי ציפורים מהשמורה כי הן יפות (בחרתי במיוחד) וכי אני חושש לחייהן ורוצה שתראו במה מדובר (אחת מהן נדירה מאד).


אז מה קורה בארץ? פעם שמו מעט טורבינות ברמת הגולן אבל זה לא עבד כי הצבא מתנגד (זה מפריע לאלקטרוניקה שצריכים בשביל… מה זה חשוב). כל הכבוד לצה"ל, הלוואי והיו יכולים להציל את שאר המדינה. במקום זה נתנו אישור להקים פרוייקט כזה בגלבוע. למעשה זה מחולק לשני איזורים: חוות סירין ורכס הגלבוע. יש לחברה אתר בו הם מתפארים בעשייה ואפילו יש שם סרטון. היו רגעים בהם חשבתי שעורכי הסרט הם יוצאי "ניקוי ראש", אבל זה רציני לחלוטין. ככה זה בסרטון: חלק א': מיישרים את קו הרכס של הגלבוע לאורך 2.2 ק"מ. קו הרכס צופה (ולכן גם צופים בו) על עמק בית שאן. יהיו באתר 14 טורבינות. אתר סירין מיושר באורך של 1.8 ק"מ, יהיו בו 11 טורבינות והוא נצפה למרחוק מעמק הירדן ודרום הכנרת. לפי ההתלהבות של הסרטון, זה משפר את הנוף. חלק ב': מראים לנו צילומים של בולדוזרים מיישרים את הקרקע ומסבירים שזה למען הסביבה. ממשיכים עם צילומי הבסיסים (ברזלים בעומק רב, הרבה בטון, 13 משאיות בטון לכל טורבינה). אתר בנייה מפואר. חלק ג': מביאים טורבינות ענקיות מספרד. גובה של בנין בן ארבע עשר קומות, להבים של 29 מטר. זה ייראה למרחוק ולא רק בגלל שבנו בקו הרכס. חלק ד': יש חיבור לרשת החשמל, ובאפריל 2016 זה התחיל לעבוד. חוות טורבינות מודרניות ראשונה בישראל. מזל טוב.

ולסיום זה הופך להיות אתר תיירות. יש כביש גישה חדש אל מעלה ההר, ומשם יש תצפית יפה על העמקים המרהיבים. וזה מומלץ מאד כאיזור תיירותי. רכס הגלבוע הוא וודאי המקום היחיד באיזור בו ניתן לצפות על נוף מרהיב מבלי לראות את הטורבינות (כי הן ממש מאחורי הגב). מכל מקום אחר בסביבה אפשר להתרשם משלמת בטון ומלט, ממש כמו בסרטון.

יש לי כמה שאלות למתכנני הפרוייקט: כמה תחנות כח על בסיס פחם, נפט, גז טבעי וכיוצא בזה יושבתו כתוצאה של הקמת כל הפרוייקטים הירוקים בארץ? רמז: התשובה תהיה מספר עגול. כמה גזי חממה כבר נפלטו לאויר בגלל הקמת הטורבינות? (325 משאיות בטון,  יותר מאלף טון פלדה, בולדוזרים, ספינות הובלה וכו'). בבקשה אל תספרו כמה טונות פחמן דו חמצני בוזבזו על בניית תחנות כח על בסיס פחם. הן כבר היו קיימות לפני הפרוייקט, ואף אחת מהן לא תיסגר. ושאלה אחרונה: מי משלם תמורת החשמל? המדינה התחייבה לקנות את החשמל בעלות של פי ארבע לפחות ממחיר לצרכן של תחנת כח רגילה, וכל זה לעשרים שנים.

 

7 תגובות בנושא “אני נלחם בטחנות רוח

      1. אגב, זה אותו הסיפור (פוליטיקה ומישהו שמרוויח הרבה כסף) גם עם התעלה של הדלתא של נהר הסקרמנטו. גם שם הרבה עופות ילכו פייפן כי אזורי המים שלהם יעלמו/יומלחו.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s