בצפון אמריקה יש שני מיני עגורים, אחד נפוץ מאד ואחד נדיר ביותר שכמעט נכחד. מבחינות רבות זה מזכיר את המצב עם הנשרים של צפון אמריקה. במגדיר האמריקאי מופיע גם העגור האפור המוכר מישראל, כי מדי כמה שנים אחד מהם מאבד כיוון ויורד לאמריקה בטעות – אבל לא עליהם אכתוב כאן.
לפני כמה שנים סיפר לי חבר בעבודה שנסע לחופשה לניו־מקסיקו וראה שם את המחזה המרהיב של העגורים. לאורך הנהר הגדול Rio Grande החוצה את ניו־מקסיקו מצפון לדרום יש שמורות שמבקרים בהן עגורים בעונת הנדידה. הידועה שבהן היא Bosque del Apache National Wildlife Refuge שנמצאת בערך שעה וחצי נסיעה דרומה מהעיר Albuquerque. הוא הראה לי צילומים וזה נראה מרשים מאד אז כמובן שנסענו לראות. מין העגור בו מדובר הוא Sandhill Crane והוא דומה לעגור האפור הידוע בארץ. הם מבלים את הקיץ בצפון ארה"ב וקנדה שם הם מתרבים ונודדים בחורף לדרום ארה"ב שם נעים יותר בחורף ויש הרבה אוכל. בתקופת הנדידה והחורף הם מתאספים בלילה לשינה במקומות ידועים מראש, והמחזה של אלפי עגורים המתכנסים לשינה מרהיב ביותר. אז נסענו בחורף והנה מה שמצאנו בשמורה:

אותו חורף היו סופות שלגים גדולות וקור כבד. זה לא קורה הרבה באותו איזור ורוב העגורים נדדו דרומה יותר. רוב הדרכים בתוך השמורות היו חסומות, וראינו מעט מאד. התנחמנו בצילום של כמה עגורים לקראת שקיעה – צילום נדוש מאד ואופייני (חפשו בגוגל ותראו):

חזרנו לעיר Albuquerque שם היה חם יותר ולא מושלג. אמרו לנו שיש שדה חרוש באמצע העיר שם העגורים אוהבים לבלות את היום. כאשר קוצצים את התבואה עד גובה הברך בערך (דגנים שונים כולל תירס עובדים טוב) אז יש לעגורים מקום בטוח לעמוד בו, יש אוכל צמחי, ובמיוחד יש הרבה מכרסמים שאפשר לאכול. ראינו כמה עגורים, כולל אחד שתנועות חיזור (נפנוף כנפיים כלפי מעלה מול האחרים):
ראינו עוד הרבה דברים אחרים בניו־מקסיקו אבל זה לא היה אידאלי. ודאי נחזור לשם שוב לכמה טיולים גדולים. זו מדינה יפה מאד. כמה חודשים אחר כך נודע לנו שאותו מחזה קיים גם בקליפורניה, שעה וחצי נסיעה מהבית… אפילו יש פעילות הסברתית לתיירות ציפורים בנושא: Lodi Crane Festival המתקיים בכל שנה בסוף שבוע של תחילת נובמבר. מתכנסים שם צפרים רבים לראות עגורים ושאר ציפורים, ויש פעילויות לילדים, וסיורים מודרכים גם ביבשה וגם בשייט על הדלתא של נהר הסקרמנטו, ובמאגרי מים. חגיגה גדולה.
לקחו אותנו בערב לראות את התכנסות העגורים. בדרך המדריכה מסבירה את כל תולדות העגורים על רגל אחת. אז זה ככה:
העגורים נקראים Sandhill Crane כי מקום ההתכנסות הראשי של חלק מהם (כמה מאות אלפים) הוא באיזור שנקרא The Sandhills במרכז מדינת Nebraska. בצפון הם יוצרים זוגות לכל החיים. יש להם בין אפס לשני אפרוחים בשנה (בדרך כלל אחד) והם עפים יחד ונודדים יחד עד שהילדים בוגרים לחלוטין. אם רואים אחד בתעופה, זהו רווק (או רווקה, אין הבדל במראה בין המינים) או אלמן. אם רואים זוג, אז אין להם ילדים צעירים. אם רואים שלישיה, אז זה זוג עם ילד, אפילו אם הוא נראה בוגר. רביעיה זה זוג עם שני ילדים. מעבר לזה רואים אותם בקבוצות גדולות, בעיקר כאשר הם מתאספים לישון. הם אוהבים לישון בשדות מוצפים (שדות אורז, או שמכינים להם במיוחד) כי ככה הטורפים הגדולים לא יכולים להתקרב מבלי לעשות רעש. (הטורפים הגדולים הם פומה, זאבים וקויוט). הרשויות הפדרליות מכינות שדות מוצפים מראש לעגורים כי רוב השטח הטבעי נלקח על ידי חקלאים או נהרס, ורוצים לשמר את העגורים. הם גדולים וחזקים, וציפורי טרף לא מטרידות אותם (כולל את העיטים הגדולים). הם מסוגלים להגן על עצמם – מכת מקור שלהם כואבת ביותר ולעיתים נדירות אפילו קטלנית לבני אדם. במהלך היום הם מתפזרים לשדות חרושים (עד גובה הברך) ובלילה מתאספים. יש שני תתי מינים: Lesser and Greater. והם נבדלים בגודלם ובמקומות בם הם מקייצים. אבל בחורף הם ביחד. הם חיים עשרות שנים, וכו' וכו'
והאוטובוס הגיע ליעדו: שדה מוצף עם ברווזים ואווזים אבל ללא עגורים.

לאט לאט התחילו להגיע עגורים. קל לזהות עגורים בתעופה מרחוק כי הם מותחים את צווארם הארוך לפנים ואת רגליהם הארוכות לאחור. כל שאר עופות המים הגדולים בצפון אמריקה מקפלים את הצוואר או את הרגליים… תחילה הגיעה שלישיה (זוג עם הילד שלהם):

אחר כך הגיעו קבוצות גדולות יותר.


אחר כך שקעה השמש והיה חשוך מדי לצלם את השדה (עדיין אין לי את הציוד המתאים – זה יקר להחריד). אבל תמיד אפשר להוסיף את הקיטש המקובל של עגורים בשקיעה:


באביב שאחר כך נסענו לפינה הצפון מזרחית של קליפורניה: מחוז Modoc. ושם פגשנו בעגורים. מסתבר שהמקום הדרומי ביותר בו הם מבלים את הקיץ הוא בקצה הצפוני של קליפורניה. הם הסתובבו בשדה ונראו מרוצים:

שם גם ראינו בפעם היחידה קינון. הציפור המקננת לא שיתפה פעולה והחליטה לא להסתכל לעברי או להרים את הראש, אבל הנה היא:

על המין הנדיר של העגורים Whooping Crane אספר בפעם הבאה.
מצאת פיתרון יפה 🙂
העגורים הם עופות מדהימים ללא ספק. הם גם מאריכי ימים (כשלא צדים אותם) – העגור הזקן ביוצר שיודעים עליו הוא בן 80.
אהבתיאהבתי
מקסים 🙂
אהבתיאהבתי