כבוד האפיפיור

קראתי כתבה המתארת פגישה שנערכה לא מזמן בין יהודים חסידים מארה"ב והאפיפיור, בה נתנו היהודים לפרנציסקוס כבוד גדול ואף שרו לו מתוך תהילים. יש אפילו סרטון וידאו בכתבה, ותגובות רבות המראות בעיקר בורות רבה. אומרים שיש מחלוקת גדולה בעולם החרדי: מצד אחד יש הטוענים שזו עבודה זרה, ומצד שני יש הטוענים שצריך שיתוף פעולה וקירוב לבבות כדי לקדם אינטרסים של יהודים בעולם. האפיפיור הנוכחי נראה מאד ליברלי ומקרב לבבות – הזדמנות פז.

אני איני מאמין באלהים ולא אכפת לי כלל מהמחלוקת ההלכתית של החרדים, או מנקודת המבט התיאולוגית מצד הנצרות. אבל בגלל שאני יושב בקליפורניה ומגדל ילדים פה יצא לי להכיר פן אחר של האפיפיור, ואני תוהה איך יכולים יהודים לכבד אדם זה. אני לא מתכוון אפיפיורים באופן כללי, אלא את האפיפיור הנוכחי. זה שהחליט על דעת עצמו ובניגוד לדעת הקרדינלים העוסקים בדבר, להשלים את התהליך בו הפך האב חוּנִיפֶּרוֹ סֶרָה לקדוש קתולי. אולי מעטים מקוראי יודעים במי מדובר. בקיצור רב אומר שחלק מהאינדיאנים של קליפורניה מכנים את האב סֶרָה "היטלר של האינדיאנים".  פרטים בהמשך.

האסיפה השנתית של אומות האוהלוני

באיזור הנקרא היום קליפורניה חיו בעבר שבטים אינדיאנים רבים, או כפי שהם לפעמים מכנים זאת: אומות רבות. אלה היו ישובים קטנים של תקופת האבן, ובניגוד למקומות אחרים בצפון אמריקה, הם היו די שלווים וחיו פחות או יותר בשלום זה עם זה ועם מבקרים מהחוץ. באיזור המפרץ של סן פרנסיסקו היתה קבוצת אומות שנקראו יחד "אוהלוני" או "צ'אלון". נשארו מעט מהם והם חיים עדיין באותו מקום, אבל נטמעו בחברה האמריקאית.  פעם בשנה הם עורכים כינוס בפארק מקומי בו נשמרות עתיקות שלהם. מטרת הכינוס היא בעיקר לחנך את הדור הבא שיכיר את התרבות ממנה הוא בא. אבל זה פתוח לקהל הרחב כדי שכולם יכירו אותם. אז הלכנו עם הילדות לראות את זה (כמה פעמים).

היו שם דוכנים המראים אומנות, כלי בית, חיצים (ראשי חץ מאבן) וכדומה. היו גם תצוגות של איזה אוכל הם אכלו, כולל הדגמה של בישול דיסת בלוטי אלון (טעמתי – אפשר לוותר על זה). פעם אחת היתה גם הופעה של שירים וריקודים מסורתיים. מנהיג הלהקה (מזיקני השבטים) הסביר קודם כל שהם מעדיפים להיקרא "אינדיאנים" ולא בשם Native Americans שיפי הנפש מנסים לכפות על כולם. אחר כך באו שירים וריקודים עם הסברים. הוא מציע לכולם להשתתף (גם לכאלה שאינם אינדיאנים). בנוסף, חלק מהאינדיאנים המופיעים היו משבטים שאינם מקומיים. היה נחמד מאד אבל היו מעט מהם שם.

מופע שירים וריקודים

הדגמה איך מכינית חיצים

הכנה של דייסת בלוטים

פרוייקט המיסיון של סן חואן באוטיסטה

שנה אחר כך הגיעה הבת הבכירה שלנו לכיתה ד'. ילדי קליפורניה לומדים היסטוריה של קליפורניה בכיתה זו וחלק מהלימוד הוא פרוייקט של מיסיון בו כל ילד בוחר אחד מהמיסיונים של קליפורניה ויוצר עליו מצגת עם הסברים היסטוריים. אז למדנו במה מדובר. במאה השמונה עשרה, הגיעו מתיישבים (או כובשים) ספרדים (אחר כך נחשבו מקסיקנים) לקליפורניה. הם עלו מדרום (מקסיקו של עכשיו) צפונה והתחילו להשתלט על האיזור. האב חוניפרו סרה היה מנהיגם וייסד את כל תנועת ההתיישבות הספרדית בקליפורניה. הם בנו מיסיונים, שהם מתחמים סגורים בהם יש מגורים וכנסיה, והביאו את מושג החקלאות לקליפורניה. כפי שמלמדים זאת בבתי הספר (וכפי שהכנסיה הקתולית מתארת זאת) זו היתה אידליה גדולה. המיסיונרים הביאו קידמה ורווחה לאינדיאנים המקומיים, לימדו אותם חקלאות ונצרות ושיפרו את חייהם. היינו מצפים שהאוכלוסיה האינדיאנית תצמח ותגדל ואולי יהיו הרוב באיזור. אבל הם כמעט נעלמו.

הבת בחרה את מיסיון סן חואן באוטיסטה (על שם הקדוש יוחנן המטביל) שנמצא כשעה וחצי נסיעה דרומה מאיתנו. נסענו לראות את המקום. הנה דגם של המקום:

Model of Mission San Juan Bautista

המקום עדיין קיים ונמצא בניהול הכנסיה הקתולית. (יש מיסיונים ששייכים למדינה, וכולם נחשבים אתרים היסטוריים לשימור). הסיפור שקיבלנו שם היה זהה לסיפור הרשמי שלומדים בבית הספר. זה קצת ממה שראינו:

Dedication of the Mission

Mission San Juan Bautista

Fray Junipero Serra

אשתי החליטה שזה לא מספיק, וצריך לשאול יותר. אז היא פנתה אל מארגנת הכינוס של אוהלוני ושאלה אם יש להם חומר על ההיסטוריה של המיסיונים מנקודת המבט של האינדיאנים. המארגנת השיבה שיש לילדה אמא מיוחדת מאד, וגם אני מסכים לחלוטין. הפתיע אותה שאדם לבן מנסה ללמוד את הצד שלהם – אולי זה לא קרה בעבר. בכל מקרה היא הסבירה שהשבט שחי באיזור המיסיון ההוא נקרא אָמָא-מוּטְסוּן, והם לא חלק מאומות האוהלוני. אבל אשתי קיבלה מספר טלפון של נשיא השבט, שגר בסקרמנטו (שעתיים נסיעה מאיתנו) ואולי הוא יכול לעזור. נשיא השבט, ויקטור לוֹפֶּז שמו,  בא אלינו הביתה לתת לילדה שיעור פרטי על ההיסטוריה של האינדיאנים. אני פספסתי את האירוע (עבודה – מה לעשות) אבל קיבלתי דיווח מאשתי.

האידליה המתוארת בבית הספר לא לגמרי מדוייקת. המיסיונרים בניהול וניצוח אותו חוניפרו סרה השתלטו על השבטים המקומיים. הם חטפו את הנשים והילדים ושלחו אותם לחינוך קתולי רחוק מהגברים של השבט. הגברים הפכו לעבדים העוסקים בחקלאות. מי שלא עבד קשה מספיק – הצליפו בו בשוט. מי שסירב לעבוד – איימו שיהרגו את אשתו וילדיו. תוך עשר שנים נהרגו כתשעים אחוזים מהגברים של השבט בעבודת פרך. הנשים נלקחו נגד רצונן וניתנו למתיישבים ספרדים. גם הן היו שפחות, והילדים הוכרחו לקבל חינוך קתולי. אני מניח שמבחינת הכנסיה, הם הצילו את נשמותיהם. כשחיסלו את שבט אמא-מוטסון, עברו לחסל שבטים שכנים וכך התנהלו כל המיסיונים. היו כמה מקרי מרד של האינדיאנים אבל הם דוכאו באכזריות.

הצילום בראש הרשומה הוא חצר הקבורה של המיסיון. מתחת לחצר הקטנה הזאת קבורים כחמשת אלפים בני השבט, על פי רשימות ששמרה הכנסיה בעצמה.

צביעות דמוקרטית וליברלית

שנה אחרי אותו ביקור הגיע האפיפיור החדש לביקור בארה"ב והצהיר שהוא מתכוון לקדש את האב חוניפרו סרה. מעט האינדיאנים שנותרו בקליפורניה הקימו קול מחאה, והיו גם הפגנות קטנות מול המיסיונים. היו גם כתבות בעיתונות, אבל לא הרבה. הכתבה הבאה דווקא מגיעה מאנגליה, אבל מסבירה את הנושא לא רע. ההנהגה הדמוקרטית של קליפורניה (בראשות המושל הנוכחי) התלהבה מאד מהרעיון שסרה יהפוך קדוש. התעמולה שמלמדים בבתי הספר היא מדיניות של המדינה. לכל מדינה יש פסל שמייצג אותה בבניין הקונגרס בוושינגטון. את קליפורניה מייצג פסל של האב סרה.

ברור לי לחלוטין שהאפיפיור, מושל קליפורניה והנהגת המפלגה הדמוקרטית יודעים היטב מה היתה ההיסטוריה של קליפורניה. אבל יש להם את האמת שלהם, כמיטב המסורת של מוסר יחסי. מבחינת הכנסיה, נחח להאמין לסיפור ההירואי של כומר שהציל את נשמתם של כל האוכלוסיה הפרימיטיבית של קליפורניה. מבחינת המפלגה הדמוקרטית והליברלים, יש פה עימות בין שתי קבוצות של מיעוטים. לכל קבוצה האמת שלה, ואין אמת מוחלטת (ככה זה בפילוסופיה פוסט-מודרנית, או בפוליטיקה). יש מעט אינדיאנים שטוענים שטבחו בהם. יש הרבה מאד צאצאים של המתיישבים הספרדים (או מקסיקנים) והם לא רוצים להיחשב כובשים ומנשלים. אז הליברלים בוחרים באמת של ציבור בוחרים של כמה מיליונים, ולא באמת של ציבור בוחרים שנמדד באלפים. ככה זה כשהאמת היא יחסית. מעניין מה יאמרו לילד אשר ישאל בכיתה: אם המיסיונים עזרו כל כך לאינדיאנים לשפר את חייהם, לאיפה נעלמו האינדיאנים?

אחריות של יהודים

לדעתי, על העם הגרמני יש אחריות קולקטיבית להוקיע ולהזהיר נגד מעשי תועבה כפי שתיארתי פה. עליהם להכיר בשואת הארמנים, ובשואת קונגו וכיוצא בזה בשאר אירועים היסטוריים דומים. וכל זאת כי גרמניה אחראית לגרוע מכולם. על העם היהודי מוטלת חובה דומה בגלל שהיו קורבן. מוטלת עלינו חובה מוסרית שלא להפנות את הגב אל קורבנות דומים. קשה לי מאד כישראלי להודות שמדינת ישראל אינה מכירה בשואת הארמנים, וזאת רק מתוך שיקול פוליטי. קשה לי לראות יהודים אמריקאים מכבדים את האפיפיור שבביקור בארה"ב הצהיר על "היטלר של האינדיאנים" שהוא קדוש – הדוגמה העילאית להתנהגות מוסרית על פי דתו. ודאי היו בורים ולא ידעו במי מדובר. אבל זה עדיין קשה לראות.