ברשומה הקודמת סיפרתי על Joshua Tree National Park , הפרחים העצים והצבע של המדבר באביב המיוחד הזה. פגשנו שם גם בעלי חיים רבים ואת חלקם הצלחתי לצלם. הפארק נמצע בערך שבע שעות נסיעה דרומה מאיזור המפרץ בו אנו גרים. הסביבה שונה מאד ממה שאנו מכירים ופגשנו הרבה מיני בעלי חיים שנמצאים רק בדרום. לדוגמה: הסנאי שבראש הרשומה: White-tailed Antelope Squirrel שזו פעם ראשונה שצילמתי אותו, והיונק היחיד שיופיע פה.
זוחלים

פגשנו מעט מאד נחשים, וכמו תמיד נחש זו חוויה מיוחדת כי לא רואים אותם הרבה. לפני שנים רבות הלכנו לטייל בנווה המדבר בדרום בפארק (כפי שנראה בצילום ממעל). אחרי הליכה ארוכה התיישבנו ואז ראינו נחש: עכסן. הוא כנראה הבחין בהמולה ומיהר להסתתר, כך שצילמתי רק את חלקו האחורי: הרעשן המפורסם. בדרך למחבוא, הוא השמיע את קול ההזהרה שלו באמצעות הרעשן. זו הפעם היחידה ששמעתי את זה בטבע, וזה היה צליל חזק. בנוסף לכך, מיד עלה בי פחד, או דריכות, שאני מניח הוא איסטינקט כי הנחש היה מולי ומתרחק ממני ולא היתה כל סכנה. ההשפעה היתה מעניינת ביותר. אז הנה זנבו:

את שתי הלטאות הבאות צילמתי לפני שנים רבות באותו טיול עם העכסן. הראשונה קטנה מאד וזריזה, השנייה גדולה מאד.


בטיול האחרון ראינו נחש נוסף שאינו ארסי אבל לא הספקתי לצלם. לעומת זאת היו שם לטאות לרוב. עננת כתבה רשומה אחת רק על לטאות הפארק. מה שאני מביא פה זה רק מדגם מהצילומים. הלטאות נפוצות מאד בפארק, ובניגוד לפרחים מופיעות בכל עונה..






ציפורים – חטפיות
החטפיות האמריקאיות ממשפחה שונה מהחטפיות האירופיות, אבל נראות דומות, מתנהגות דומה ובאנגלית כולן נקראות בעיקר Flycatcher. הן נוהגות לשבת בתצפית גבוהה ומדי פעם לתפוס חרקים בתעופה. יש שני מינים נפוצים מאד אותם אני רואה בקביעות: Black Phoebe and Say’s Phoebe. כל השאר הם חוויה מיוחדת בשבילי. בעמק הנעלם צילמתי שתיים אחרות, אחת מהן זו הפעם הראשונה שאני רואה אותה:



ציפורים – דרורים, גבתוניות, פרושים ודומיהם
כמו שסיפרתי בעבר, באמריקה מינים רבים מאד של "דרורים" שהם למעשה גבתונים, גבתוניות, דרורנים, פרושים, ושאר ציפורים קטנות עם מקור עבה לאכילת זרעים. המינים של הדרום – חלקם מצויים מאד גם בצפון קליפורניה, וחלקם רק דרומיים. באופן כללי ראיתי דברים שאני לא מורגל אליהם, חלקם צבעוניים מאד. אבל דווקא ה"דרור" הפשוט הבא ריגש אותי יותר מכולם. הוא אמור להיות נפןץ בפארק, אבל זו הפעם הראשונה שצפיתי בו:

הבא בתור היה הנפוץ באמת בסביבה. היו המונים מהם והם עמדו על ראש צמחים וצעקו בקולי קולות. הם גם יפים מאד ונמצאים רק בדרום:


והנה עוד כמה, בשביל המגוון והצבע:



ציפורים – יונק דבש
משפחת הציפורים Trochilidae נמצאת רק באמריקה, בעיקר באיזורים הטרופיים. בצפון אמריקה יש רק כמה עשרות מינים. בעברית לפעמים הם נקראים יונקי דבש, אבל פירוש השם האנגלי hummingbird הוא אולי "זמזומית". הן ראויות לרשומות משלהן, ועל כך ודאי אכתוב בעתיד. יש מין שלהן שנפוץ בדרום קליפורניה אבל נדיר מאד ליד ביתנו וזה מה שפגשנו בפארק. Costa’s Hummingbird זו ציפור קטנה מאד (כמו כל המשפחה) והזכר ניכר בראש סגול כאשר הוא מבריק בתאורה מתאימה ובזוית מתאימה לשמש.


ציפורים – כל השאר
עננת כתבה שתי רשומות על הציפורים בפארק, ןהאוסף שהיא ראתה קצת שונה משלי. שווה להוסיף (כאן, וגם שם). אני מוסיף עוד שמונה צילומים למגוון. נתחיל עם הציפור שחתמה את הרשומה הקודמת: Verdin. ראיתי כאלה פעמים בודדות. היו שני קיני ציפורים זה לצד זה בסוף המסלול של Barker Dam. הזכר שבצילום נכנס ויצא משני הקינים, אולי מחפש את האוכל שמצולם בפיו.

את הציפור הבאה פגשנו במרכז מבקרים מחוץ לתחומי הפארק. זו ציפור שצפיתי בה רק פעם אחת בעבר:

לא רק דברים נדירים היו שם. הנה העורב השחור הידוע מהארץ (כבר כמעט נעלם בישראל, לצערנו, אבל נפוץ ביותר כאן), והעקב עליו כתבתי בעבר:


את ציפור mockingbird אני מכיר מהבית. הן רעשניות מאד ובעלות מגוון שירים אדיר. בשנה שעברה אפילו קינן אצלנו זוג בחצר האחורית עד שהבריחו אותם החתולים. ראינו רבים מהם בטיול של היום השני והם שרו לנו רוב הדרך:

והנה שני גדרונים (אחת הרשומות הראשונות שלי)


ולסיום הציפורים: נקר. יש כעשרים מיני נקרים בקליפורניה, וצילמתי כמעט את כולם (חסר לי רק אחד!). את הנקר הזה ראיתי רק מרחוק. פגשתי כאלה בעבר יותר מזרחית (אריזונה וניו מקסיקו) אבל זו הפעם הראשונה בקליפורניה.

סיום – עם פרפרים ועשים
אני מקווה שהצלחתי להעביר את הרושם המיוחד שעשה עלי המדבר בארבע רשומות אלה. הנסיבות היו די נדירות – זה קורה אחת לארבעים שנים לערך, ואולי לא אראה זאת יותר לעולם… אין לדעת. אני מקווה שמי שהציץ פה נהנה. אסיים עם צילומי חרקים. צילמתי מעט פרפרים, ואני מביא רק אחד פה כי יצא יפה: זנב סנונית על מרווה. ראינו הרבה עשים ממין White-lined Sphinx Moth. הם גדולים (כמעט כמו Hummingbird) מרחפים מעל פרחים ושותים צוף דרך חדק ארוך. צילמתי כמה מהם (זה לא קל), וכמובן שאני מסיים עם העש על פרחי האוקוטיו, כמו שהראיתי ברשומה הראשונה:




בהחלט נהניתי 🙂
העושר הזה קצת מנוגד לתפיסה של מדבר…
אהבתיאהבתי
יופי של תמונות ומפגשים!
במיוחד התלהבתי מה-Cactus Wren ומה-Black-throated Sparrow, אבל גם כשהייתי שם אלו היו 2 הציפורים המרשימות ביותר. (טוב, אולי פרט לקוליברים)
העש הגדול הוא קרוב של הרפרף המשורטט שאצלינו – הדוגמה כמעט זהה, אני לא יודעת מהם ההבדלים.
והרפרף על האוקוטיו… תענוג!!
אהבתיאהבתי