הדף ההוא מהמגדיר

 

התחלתי עם תחביב הצפרות לפני ארבעים שנים בערך עם משקפת גדולה וכבדה Hoya 7×50 ומגדיר ציפורי אירופה וישראל (בעברית): המגדיר של פטרסון. כמובן שמעבר לאינפורמציה וליכולת לזהות מה שאני רואה, המגדיר גם נותן קצת השראה: זה מה שיש לראות שם בחוץ, צא ומצא אותם. יש במגדיר עמודים משעממים יותר (הרבה שחפים שכולם נראים כמעט אותו הדבר) ודברים מלהיבים ואקזוטיים. במגדיר ההוא צדה את עיני ציפור מיוחדת מאד במראה: תוכי־ים (אז עוד לא קראו לו "אטלנטי"). הציפור שבראש הרשומה היא תוכי־ים, אבל ממין אחר, כי זה בערך שעה שייט מסן־פרנסיסקו: זהו Tufted Puffin. בשביל התוכי־ים האטלנטי צריך לנסוע לצפון הרחוק, או לקרוא אצל עננת. היו שם כמובן עוד דברים אקזוטיים, כמו דררה שהיתה נדירה ביותר אז…

בקליפורניה, לפני כחמש עשרה שנים, קניתי את אחד המגדירים הנחשבים יותר לציפורי ארה"ב – Sibley מהדורה ראשונה. הרבה פעמים עצרתי מול הדף ההוא, המלהיב, שהוא אוסף של ציפורים שלא שייכות לשום דבר אחר, כל אחת ממשפחה אחרת. ציפורים קצת אקזוטיות. במקרה הזה: הדף שמופיע לפניכם.

DSD_3218 page from guide
הדף ההוא מהמגדיר של סיבלי

 

מצד ימין יש שני מיני ציפור מאותו סוג. ציצנית ססגונית (Bohemian Waxwing) שגם מופיעה באירופה ובישראל, אבל מעולם לא צפיתי בה. השניה היא ציצנית אמריקאית (Cedar Waxwing) שנפוצה אצלנו, אבל אז עוד לא ראיתי כזאת. נראית יפה… מצד שמאל יש משהו שנקרא Phainopepla (פֵיינוֹפֶּפְּלָה) ואז חשבתי שזה סתם עוד משהו אקזוטי ממשפחה שונה, ויש בולבול – לא כמו שמכירים בארץ אבל מאותה משפחה: הוא הגיע מהודו ושוחרר לטבע. כלומר ארבעה מינים משלוש משפחות שונות. כנראה אסף אותן סיבלי לדף אחד כי כולן ציפורים בגודל דומה, מבנה דומה ועם ציצית על הראש. במגדיר הנוכחי שיש לי לציפורי אירופה וישראל ("הציפורים" של לקסיקון מפה) יש דף דומה של "ציפור אחת או שתיים מכל משפחה". מין אוסף של עודפים שלא מתאים לשום דבר אחר. יש שם את הגדרון היחיד שיש באירופה, אמודאי הנחלים (צריך באמת לכתוב על האמודאי האמריקאי – נושא מרתק), הציצנית הססגונית ושני מיני בולבול.

DSD_3222 page from guide
הדך ההוא מתוך המגדיר העברי

אז הרשומה הזאת תהיה על האוסף המוזר של שלוש ציפורים עם ציצית – אחת מכל משפחה. מאז שהתחלתי בצפרות שוב בקליפורניה (בגלל מהפכת הצילום הדיגיטלי), הצלחתי לפגוש בשלוש מתוך הארבע- את הציצנית הססגונית אולי אראה פעם בארץ, או בטיול בצפון ארה"ב אם יהיה מזל.

Cedar Waxwing

DSC_9287 Cedar Waxwing
Cedar Waxwing

בעברית הציצנית האמריקאית נקראת על שם הציצית שעל ראשה ובגלל שמין זה הוא מאמריקה בלבד (גם צפון וגם דרום). באנגלית waxwing בגלל המראה דמויי שעווה של הכנפיים וְ cedar בגלל שזה אחד המזונות האהובים עליה. הן נפוצות למדי בכל ארה"ב, אבל צריך לדעת איפה לראות אותן. את הלהקה הראשונה פגשנו בערך לפני עשר שנים בעמק Napa אוכלים אפרסמונים מהעץ.

IMG_4777 Cedar Waxwing
Cedar Waxwing

אשתי טוענת שיש להן מבט של מאפיונרים. כמו הבא בתור:

SONY DSC
Cedar Waxwing

הם בדרך כלל חיים בקבוצות של כמה עשרות ואוכלים פירות וזרעים (בעיקר של ארזים). בתקופה האחרונה יש להקה שלהם אצלנו ברחוב. בהחלט ציפור יפה במיוחד.

SONY DSC
Cedar Waxwing – group on tree
SONY DSC
Cedar Waxwing – juveniles

בולבול

SONY DSC
Spectacled Bulbul

הצילום ממעל הוא כמובן של בולבול צהוב־שת (או בשמו האנגלי Spectacled Bulbul), בעברית על שם התחת הצהוב ובאנגלית על שם הטבעת הלבנה סביב העין. זו ציפור אירופית (וכמובן נפוצה בארץ) והצילום הוא מישראל. גם בארה"ב יש בולבול, אבל הוא אינו מקומי. קוראים לו Red-whiskered Bulbul (יש לו תחת ולחי אדומים, אבל שפם שחור – אז השם שלו קצת מבלבל). הוא קרוב של הבולבול האירופי אבל מגיע מאיזורים טרופיים באסיה, בעיקר מהודו. בארה"ב הוא פליט תרבות עם אוכלוסיות קטנות ביותר: אחת בפלורידה והשניה בלוס אנג'לס.

SONY DSC
Red-whiskered Bulbul

פגשנו בו רק פעם אחת, בטיול בגן הבוטני של לוס אנג'לס. תחילה חשבתי שראיתי נקר, כי הוא היה רחוק מאד וגבוה על עץ. הגודל מתאים לנקר, הצבע בעיקר שחור ולבן והבזק של קצת אדום – מה עוד זה יכול להיות? צילמתי מרחוק והמשכנו הלאה בסיור בגן הבוטני. קצת אחר כך, ראינו אותם שוב והפעם מקרוב. ואז זיהיתי את ה"אקזוטי מהדף ההוא במגדיר" – זהו בולבול.

SONY DSC
Red-whiskered Bulbul
SONY DSC
Red-whiskered Bulbul

יש להם סיפור מעניין בלוס אנג'לס. מדי פעם מתעורר ויכוח האם ראוי להשמיד אותם כדי שלא יתפשטו ויהפכו לעוד פליטי תרבות מזיקים. יש הטוענים שראוי להשמיד ויש שטוענים שהם סתם יפים ולא מזיקים. הויכוח מתקיים כבר כמעט חמישים שנים. בינתיים האוכלוסיה הקטנה מאד נשארת בתוך גבולות בגן הבוטני ואינה יוצאת החוצה. זה מה שמעניין אותי יותר מהכל – למה הלהקה לא מתפשטת לשאר חלקי קליפורניה? הם אוכלים פירות וזרעים ואפילו אוהבים את פירות הרדוף הנחלים שבדרך כלל רעיל, אבל משום מה מתאים להם מאד. יש פה הרבה הרדופים בגינון עירוני. חידה למחשבה…

Phainopepla

SONY DSC
Phainopepla – male

משמעות השם המוזר של הציפור phainopepla הוא מיוונית: חלוק נוצץ. לזכר יש צבע שחור נוצץ בשמש. זה הנציג היחיד ממשפחה שעיקרה במרכז אמריקה: Silky Flycatchers. הנציג הזה די נפוץ בצד הדרומי של קליפורניה ואריזונה, בעיקר באיזורים מדבריים, ומגיע גם לפון קליפורניה לעיתים נדירות. אנחנו ראינו אותם רק בדרום – לאחרונה בטיול הגדול אל המדבר המתעורר ובמיוחד בפארק Joshua Tree. זו ציפור שמאד בולטת בשטח – עומדת על ענף גבוה הצופה על הסביבה ומתנהגת כמו שאר חטפיות (או דוחלים בארץ), רק גדולה מהם בהרבה. הנקבה שונה במראה מהזכר: חומה במקום שחור, אבל העין האדומה עדיין בולטת למרחוק.

SONY DSC
Phainopepla – female
DSC_0972 Phainopepla
Phainopepla – female
SONY DSC
Phainopepla – male

סיכום

יש הרבה דברים שאני רואה בטבע בהנאה רבה. ויש דברים שאני אוהב יותר מאחרים, בלי שום סיבה הגיונית – רק בגלל שזה אותו דף מהמגדיר שהצית את דמיוני לפני שנים רבות.

 

 

 

 

 

9 תגובות בנושא “הדף ההוא מהמגדיר

  1. ה-Cedar Waxwing באמת יפות. ראיתי אותן לפני כ-20 שנים ב-Upstate NY 🙂

    בקשר למינים הפולשים – להרוג או לא? – עם כל הצער, אני בעד להרוג. בתהליך פלישה של מין לטבע יש הרבה פעמים כמה שלבים. השלב הלפני-אחרון הוא תקופה של התבססות והתאקלמות באזור ההפצה החדש של המין.
    המין מייסד אוכלוסייה באתר החדש, לפעמים גם עובר סלקציה – התאמה אל התנאים של בית הגידול החדש. בשלב הבא, אם המין יתחיל להתפשט אל אזורים חדשים באופן מאסיבי ויגדיל את אזור תפוצתו, המין יוגדר כפולש.

    הרבה פעמים מינים פולשים רבים עוברים תקופה ממושכת של הסתגלות, לפני ההתפרצות כמינים פולשים; יכול להיות אפילו עשרות שנים. לכן חשוב להתייחס לכל מין המופץ אל אזור חדש בתור סכנת פלישה, גם אם הוא עדיין אינו מגלה התנהגות פולשנית.

    המאיינות הבורמזיות (זרזיר בורמזי?) בארץ הן דוגמה: שוחררו ב-1999 לפארק הירקון, לא הפריעו לאף אחד. היתה אוכלוסיה קטנה בפארק הירקון, אנשים באו להסתכל עליהן שם. וב-5 השנים האחרונות פתאום פוגשים אותן בכל מיני מקומות במישור החוף, מנתניה ועד אשדוד.

    יש "חוק" בענייני המינים הפולשים – חוק העשירית. לפיו שמתוך מספר אקראי של מינים שנקלעו לאתר זר בעקבות פעילות האדם, רק עשירית ימצאו בית גידול מתאים באתר החדש. מתוך אלה, רק עשירית יצליחו לשרוד ולהתבסס כאוכלוסייה. ומתוך המינים האלו רק עשירית יתפשטו ויהיו למין פולש. כלומר, 1 לאלף מינים יהיה מין פולש.

    באתר ה-GISD (Global Invasive Species DB) יש דף שמוקדש לבולבול הזה –
    http://www.iucngisd.org/gisd/speciesname/Pycnonotus+cafer

    אהבתי

    1. גם אני בעד לחסל אותם לפני שאי אפשר יותר. אבל עדיין מסקרן למה לא התפשטו אחרי 50 שנים. במקומות אחרים לקח לא יותר מעשר שנים.

      אהבתי

  2. אורי. התמונות יפות ונהניתי מהקישור ההולך ונמשך מימי התיכון לטיולי הציפורים וההתבוננויות הנוכחיות שלך. "הדף ההוא מהמגדיר" הזכיר לי – את שעורי גיאוגרפיה המשעממים ביסודי. הדף שלי מהמגדיר, היה בעצם באטלס. באיזור של רוסיה האסייתית. שמות כמו "דנייפרופטרובסק" ו"קמצ'טקה", וביטויים כמו "ערבות עשב" היו עבורי דלת קסמים לבריחה מהשעמום אל עולם שכולו מסעות והרפתקאות וכן, גם ציפורים מצוייצות יש בעולם ההוא…
    אולי גם אני אסע לצלם את ערבות העשב?

    אהבתי

  3. אני אוהבת את "הדף ההוא מהמגדיר" אוסף ציפורים מרשים הבאת שם. בענייני פולשים- גם אני בעד לסלק אותם. אלינו הדררות והמיינות עוד לא הגיעו ואני נהנית מבובולים, נקרים, שחרורים, צופיות ירגזים ואפילו ליליות. הם קבועים אצלנו. רק שהפולשים ההם לא יגיעו וידחקו אותן….
    והפאפין האטלנטי- עוד לא נרגעתי מהמפגש איתו באיסלנד…

    אהבתי

  4. משום מה לא קיבלתי הודעה על הרשומה הזאת. טוב שקיבלתי על הבאה וכך הגעתי לזאת…
    אתה ממש מקצוען בתחביב הזה 🙂

    אהבתי

  5. אין לי שמץ של הבנה או זיקה לנושא הציפורים וכל השמות הללו גורמים לעיניים שלי להזדגג …עם זאת שאלת ההשמדה של מין מסויים בסביבה מסויימת היא לדעתי שאלה פילוסופית. מי שם אותנו ומי אנחנו שנחליט? עצם העובדה שהמין שלנו עושה "טעויות" (וגם.. מי מגדיר מהן טעויות?…מי מגדיר מהו טוב ורע ולמי…) זה לא מן המתחייב שגם המין שלנו יכול לתקן את הטעויות הללו…לראייתי הנסיון לתקן יכול לגרור טעויות נוספות בחזקת הכוונות הטובות שבדרך לגהינום (וגם גהינום זה עניין של הגדרה ונקודת השקפה) לטבע יש כוחות משלו ולהתנגד לכוחות הללו לראייתי זה לרוב חסר טעם.
    אגב, התמונות יפות מאד…נראה שהתחביב מתחלק שווה בשווה בין כלי הביטוי והנושא המצולם .

    אהבתי

    1. Welcome to my Blog
      אכן יש מקרים קלאסיים בהם התיקון עשה הרבה יותר נזק מהקלקול הראשוני (או השפיע יותר על הסביבה – איך שרוצים לראות את זה). במקרה שאני הבאתי – אין עדיין השפעה על הטבע כי האוכלוסיה הפולשת ששוחררה כנראה בטעות נמצאת רק בגן בוטאני שהוא מלאכותי בפני עצמו. לכן התיקון (איסוף הציפורים והשמדתם או החזרה לכלובים) לא ישפיע על הטבע. לעומת זאת, יתכן ויש סכנה שהציפורים ימצאו דרך להתפשט ואז יהיו כמו הדררות והמאינות שבארץ. ועדיין יש ויכוח פילוסופי יותר מחמישים שנים… סביר להניח שלא נפתור אותו כאן.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s