קצת פרספקטיבה

אנו נמצאים על פני האדמה זמן קצר למדי. יש תהליכים המתרחשים בטבע במחזוריות קצרה עוד יותר: המעבר בין יום ללילה, או עונות השנה. אנו צופים בהם ומתרגלים אליהם והם מוחשיים מאד. יש תהליכים שלוקחים בדרך כלל זמן רב, או שקרו לפני שנולדנו, והם קשים יותר להבנה אינטינקטיבית. אני יודע לדוגמה שכבר מאות שנים שאין אריות בארץ, אבל קשה לי לדמיין את ארץ ישראל עם אריות המסתובבים בה בחופשיות. סבי עלה לארץ בפעם הראשונה שנים מועטות אחרי שנעלמו ממנה התנינים והיענים. אבל עדיין ניתן היה לצפות בדובים מסתובבים בטבע. הטבע היום נראה אחרת בארץ. כל המינים הללו הם חיות גדולות ומרשימות ונעלמו מקומית אבל עדיין נפוצים בעולם ואינם בסכנת הכחדה. אם נרצה נוכל להביא אותם שוב….

קשה עוד יותר לדמיין איך נראתה הארץ לפני אלפי שנים. נהגתי לדמיין זאת כאותו נוף שאני מכיר, אם נתעלם מהשטח הבנוי, עם אותה צמחייה פחות או יותר, ובתוספת הרבה בעלי חיים גדולים. ראיתי את המינים הגדולים שנעלמו (בטבע או בגני חיות) ואני יכול לדמיין אותם מסתובבים בשטח. אבל אני יודע שזה רק דמיון, הארץ לא נראתה ככה. זה תרגיל אינטלקטואלי, אבל רק ממידע כללי אני יכול להסיק שהאקלים היה שונה מאד לפני כמה אלפי שנים (אחרי שנגמר עידן הקרח האחרון) והנוף נראה אחר מאד. אני זוכר משיעורי הארכיאולוגיה את ההיסטוריה של אחת הערים הראשונות בעולם: יריחו. היא הוקמה לפני 7000 שנים, נחרבה והוקמה מחדש מספר פעמים, ונמצאו שם עדויות לחקלאות, כולל התפתחות של החיטה מחיטת פרא לצמח תרבותי. נושא האקלים לא עלה אז בכיתה, אבל מי שמבקר ביריחו ודאי יתהה למה אחת הערים הראשונות בהיסטוריה האנושית הוקמה במדבר, ואיך היתה שם בכלל חקלאות (בטכנולוגיה של תקופת האבן) שיכולה לתמוך בעיר? התשובה היא שזה לא היה מדבר. הנוף היה אחר לגמרי.

ואיך נראתה הארץ לפני עשרת אלפים שנים, או עשרים אלף?

למה זה מציק לי? לעיתים קרובות אני קורא מאמרים בעיתונות, או במקומות אחרים המתארים את אסונות הטבע הבאים עלינו בגלל התחממות גלובלית (שינויי אקלים) והתערבויות אחרות של האדם בטבע. אני שומע הרבה טענות על "הכחדה בהיקף שלא נצפה כבר מיליוני שנים" ושאר תחזיות שונות ומשונות. דוגמה קלאסית ניתן לקחת מההצהרה של מארגן הכנס על Biodiversity לפני עשר שנים. דברים תמוהים באותו סגנון ניתן לקרוא באתר של WWF, בו הם אינם מצליחים להגדיר מהו המושג biodiversity אבל טוענים שהמצב חמור ביותר וכמובן מבקשים כסף לרוב. במקרה אני מכיר את המתמטיקה של הנושא (וגם תרמתי לתחום תרומה קלה) אבל על כך אכתוב בעתיד.

עוד מקרה הוא שאני חי בקליפורניה, והשאלה "איך המקום נראה לפי עשרת אלפים או עשרים אלף שנים" קלה יותר להבנה והתשובה דרמטית מאד. אז על כך אכתוב הפעם. קל לי יותר להבין באופן מוחשי עד כמה שונה היתה ארה"ב ובייחוד קליפורניה התקופה ההיא.

 

La Brea Tar Pits

לוס אנג'לס נקראת גם "עיר המלאכים", אבל מקור השם הוא קיצור ושיבוש של השם בספרדית שמשמעותו "המקום של מלאך המוות". בסביבות העיר יש מרבצי נפט קרובים לפני השטח, ובסביבה יש מקומות עם בריכות של זפת מבעבעת (באנגלית: tar pit). בעלי חיים המתקרבים לשלוליות הזפת הנ"ל יכולים להחליק וליפול פנימה. טורפים רבים (ציפורים, זאבים וחתוליים למיניהם) מתפתים לאכול מהחיה הנאבקת בזפת, ונלכדים גם הם. בסופו של דבר הם שוקעים כולם פנימה ומשתמרים. ולכן כשראו את המקום המתיישבים הספרדים הראשונים, הצהירו שזהו מקומו של מלאך המוות. הצילום בראש הרשומה הוא של בריכת זפת כזאת, והנה סרטון שצילמתי במקום לפני ארבע שנים.

מה שמשתמר, ניתן להוציא מהזפת, לנקות, לתארך באמצעות פחמן 14 ולהציג במוזיאון. המקום שביקרנו בו, הוא קטן אך מרשים ביותר. זה נקרא La Brea Tar Pits ויש בו חפירות פעילות של בריכות זפת, תצוגות מעניינות הכוללות שלדים של בעלי החיים שנמצאו, והרבה הסברים. לא צילמנו שם הרבה, אז התמונה הבאה היא קישור לאתר המוזיאון.

מצאו שם ממותות קולומביאניות (כמו בתמונה ממעל) שהיא גדולה בהרבה מפיל אפריקאי של ימינו. היו שם זאבים לרוב (ממין שנכחד). היו עצלני ענק (עצלן שחי על הקרקע וגודלו כגודל סוס של ימינו). היו קונדורים שגדולים בהרבה מהקונדור הקליפורני של היום. היו בתצוגה גם שלדים של טיגריס בעל שיני ענק (Saber-tooth Tiger). זה חתול מרשים מאד, גדול כמו טיגריס בנגלי. והיה יגואר ענק, חתול גדול הרבה יותר מכל מה שמכירים כיום. כל אלה נכחדו זה מכבר. היו שם גם מינים שעדיין קיימים, כמו הביזון האמריקאי, והקויוט. הנה עוד תצוגה של מה שתיארתי:

SONY DSC
Scene in La Brea Tar Pits Museum

יש בצילום דגם בגודל טבעי של עצלן ענק ועליו טיגריס בעל שיניים גדולות. (זו תצוגה נעה בה רואים את הטיגריס תוקף את טרפו). מאחור ציור שמנסה להמחיש איך זה נראה אז. אז למה כמה מוצגים כאלה כל כך הרשימו אותי? לפני שנים רבות ביקרנו במוזיאון מרשים ביותר: The Field Museum הנמצא בשיקגו. זה בנין ענק, ובלובי שלו יש כמה שלדים שלמים של דינוזאורים מוצגים לראווה (כולל טירנוזאור). הגודל משאיר רושם גם אחרי עשרים שנים. אבל במקום הקטן בלוס אנג'לס התרגשתי יותר. הסיבה היא שכל הממצאים בקליפורניה הם מלפני לא יותר מחמישים אלף שנים, וחלקם מגיע עד ללפני אחד עשר אלף שנים. כלומר: באותו זמן בו האדם המודרני הסתובב ביבשת (היום חושבים שבני אדם הגיעו לאמריקה לפני כעשרים אלף שנים). זו פרה־היסטוריה קרובה.

הממצאים נגמרים בדיוק בסוף תקופת הקרח האחרונה. לא ברור מה גרם להכחדה ההמונית של כמעט כל מיני החיות הגדולות באמריקה. אולי שינוי אקלים בקנה מידה חסר תקדים (ולא רק חצי מעלה עלובה). כרגיל, יש מי שמאשים את בני האדם. אם היו יכולים, היו מאשימים את האנושות בהכחדת הדינוזאורים. בכל מקרה, אמריקה של לפני עשרים אלף שנים נראתה אחרת לגמרי. לפחות המישורים והעמקים נראו אחרת לגמרי. התצוגה נותנת די מוחשיות למה היה פה עד לא מזמן, והרושם נשאר איתי עד היום. אגב, העצלן הענק נכחד כנראה רק לפני 5000 שנים. נמצאה פרווה מאותה תקופה במערה שבקצה הדרומי של דרום אמריקה: ארץ האש.

איך נראו ההרים לפני עשרת אלפים שנים?

אם העמקים והמישורים היו כל כך שונים, מה היה על ההר? יש כמה נקודות בהרים של קליפורניה שמי שמגיע לכאן ולא ביקר בהם, חייב לעצמו ביקור חוזר (עדיף בקייץ). נתחיל עם העצים הגדולים. יש שלושה מינים של הסוג סקוויה בעולם, אחד לאורך חופי קליפורניה וקצת לתוך אורגון, והוא נקרא Coastal Redwood. אלה העצים הגבוהים ביותר בעולם, והגבוה בהם מגיע ל 115 מטרים. יש בסין עוד מין של Redwood שאינו גדול במיוחד. ברכס ההרים Sierra Nevada אשר בקליפורניה (ורק בקליפורניה) צומחים עצי הסקוויה בגובה שבין 1500 ל 2500 מטר מעל פני הים. הם לא הגבוהים ביותר, אבל הם המסיביים ביותר, ומבחינתי המרשימים ביותר. הנה צילום ישן שצילמתי בפארק יוסמיטי:

SONY DSC
Giant Sequoia, Yosemite Mational Park

הצילום הבא גם הוא מיוסמיטי, בערך באותו איזור. זה היה יכול להיות העץ המסיבי ביותר בעולם, אבל לפני זמן רב פגע בו ברק והוריד עשרים מטרים מגובהו. יש לו את הענף העבה ביותר: יותר משני מטרים עובי.

SONY DSC
Giant Sequoia, Yosemite Mational Park

העץ הגדול ביותר (בנפחו) נמצא בשמורה דרומית יותר לשם: Sequoia National Park ומופיע בצילום הבא:

IMG_0799 sequoia sherman
Largest Tree in the World

העצים האלה יכולים להגיע לגיל של 3000 שנים. הם מרשימים כל כך, שתמיד מסתובבים תחתם בפה פעור וגומרים את הטיול עם צוואר תפוס מרוב שמסתכלים למעלה. הם גם עמידים מאד לשריפות (חייבים להיות עמידים כדי לשרוד כל כך הרבה שנים). יכאב הלב מאד אם יכחדו מהעולם. אבל, הם כבר נכחדו לחלוטין בעבר. באותה תקופה לא מזמן בה ממותות הסתובבו בעמקים, היה היער הזה מכוסה קרח. הרבה מאד קרח – מאות מטרים לגובה. היה זה עידן קרח, ואלה הרים גבוהים. לא היו עצי סקוויה – לא גדולים, לא קטנים ולא אפילו נבטים. מה שנשאר זה זרעים ואיצטרובלים קפואים מתחת לקרח. ואחרי שנסוג הקרח (כפי שממשיך לסגת גם היום) נבטו קבוצות מבודדות של העצים מחדש ומין ביולוגי אדיר מימדים שב לתחייה.

משם נמשיך מזרחה אל רכס הרים שחייבים לבקר בו: White Mountains in Inyo National Forest. אחרי שעולים מעלה בכביש (רק בקייץ) ועוברים את קו העצים (התחום האחרון בו יש יער) מגיעים ליער חדש, בגובה בערך 3000 מטר מעל פני הים, ומרכז מבקרים קטן. זהו יער קטן של עצים קטנים ממין Bristlecone Pine. הם העצים הזקנים בעולם – הותיק בהם חי בערך 5000 שנים. הם חיים בתנאים קשים וצומחים מעט מאד כל שנה. משם ממשיכים בדרך עפר בערך עוד עשרים קילומטרים, ועולים לגובה 3800 מטר. שוב יער דומה של אותם עצים – בגובה בו לא אמורים להמצא עצים כלל. הנוף נראה ככה:

DSD_7327 bristlecone 1
Bristlecone Pines, White Mountains

אנו בגובה רב. לפני עשרת אלפים שנים ודאי היה פה קרחון ענק. העצים האלה לא היו פה והנוף היה לבן כולו. כמו עצי הסקוויה, זהו מין שקם לתחיה.

DSD_7398 bristlecone patriarch tree
Bristlecone Pines, White Mountains

יש גם שילוט שמצביע על עצים מתים בשולי היער. הם נמצאים קצת גבוה יותר. ההסבר הוא שפעם היה חם יותר, אבל בגלל התקררות האקלים, היער חי קצת נמוך ממקודם. מעניין מי קרר את האקלים, ואיך דברי כפירה כאלה יתכנו. כנראה השלט משנות השבעים של המאה הקודמת…

DSD_7365 bristlecone global cooling

קליפורניה נראתה אחרת מאד גם בהרים…

ומה עם השפעת האדם?

יש השערות לא מבוססות שההכחדה הגדולה של צפון אמריקה לפני עשרת אלפים שנים בערך היתה מעשה ידי אדם. ההשערה נבעה מכך שארכיאולוגים חשבו שהאדם הגיע לצפון אמריקה בדיוק באותו זמן. לא היו אף עדויות אחרות. העובדה שתקופת הקרח הסתיימה באותו זמן והאקלים השתנה באופן דרמטי הובילה להשערה שאולי האקלים אשם. היום יש עדויות על בני אדם באמריקה הרבה לפני ההכחדה. מי יודע?

יש השפעות גדולות של אדם שמתועדות היטב. אביא פה שתי דוגמאות מעניינות של הכחדה מצפון אמריקה. הראשונה אינה הכחדה לחלוטין אבל ההשפעה אדירה. עד תחילת המאה התשע עשרה היו עדרים של מיליוני ביזונים נודדים במישורים הענקיים של ארה"ב. האינדיאנים היו צדים אותם למאכל, והיו תלויים בהם לקיומם. ההשפעה של האינדיאנים על גודל העדרים היתה פעוטה. העדויות ההיסטוריות הן על מסה של ביזונים מאופק לאופק, ועל האדמה הרועדת כשהם זזים.

IMG_4197 bison 1
American Bison, male, Yellowstone National Park
IMG_4209 bison 2
American Bison, female and calf, Yellowstone National Park

מישהו העלה את הרעיון להשמיד את עדרי הביזון כדי לסייע במסע ההשמדה נגד האינדיאנים. נערכו מסעות צייד רבים על ידי אנשים פרטיים וגם צבא ארה"ב. זה נעשה לא לשם שימוש בבשר אלא רק להשמדה. זו אולי הפעם היחידה בה היה נסיון הכחדה מכוון של בעל חיים גדול. כמה עדרים קטנים שרדו והיום נשמרים בטבע כפי שמראים הצילומים. גם מגדלים את הביזונים למאכל (מנסיון, הם טעימים יותר מסתם פרות). הם במספרים יחסית קטנים בטבע, אבל יש רבים מהם בחקלאות. זו אמנם לא דוגמה להכחדה ממש, אבל ההשפעה גדולה ביותר. הביזונים הם החיות הגדולות ביותר שנשארו מתקופת הקרח, וההכחדה הגדולה של תקופת הקרח כמעט הושלמה על ידי אדם.

דוגמה מעניינת אחרת היא הציפור שאולי היתה הנפוצה ביותר בצפון אמריקה לפחות בתחילת המאה התשע עשרה. זו יונה שנקראה Passenger Pigeon ונכחדה לחלוטין בסוף המאה התשע עשרה (ויש עדויות של ציפורים בודדות בתחילת המאה העשרים). הצילום הבא כמובן אינו שלי: זה קישור לתצוגה באיזה אוניברסיטה.

Passenger Pigeon

יש עדויות טובות (של אינדיאנים) שהציפור לא היתה נפוצה במיוחד כאשר הגיע האדם הלבן לצפון אמריקה. היונה הנ"ל נהגה לחיות בקבוצות גדולות ולא מסתדרת היטב בקבוצות קטנות או בודדים. עם הגעת האדם הלבן מספרם גדל מאד. המתישבים הגדילו את מצאי המזון של היונים במצעות שדות חקלאיים. בנוסף, המתיישבים גם השמידו הרבה מהטורפים הטבעיים של היונים: את האינדיאנים. כתוצאה ממקור מזון חדש ומיעוט טורפים, גדלה האוכלוסיה מאד. "עננים" של מיליוני ציפורים היו חולפים בשמיים ואנשים היו חייבים לצאת מביתם עם מטריות כי גם עננים כאלה מורידים גשם. הנזק לחקלאות היה גדול. ובנוסף, אלה ציפורים טעימות (ואפילו כשרות). אז היה מסע צייד נרחב – בעיקר על ידי חקלאים כדי להגן על היבול. אנשים לא העלו על דעתם שהולכים להשמיד את הציפור לחלוטין – הרי היו כל כך הרבה מהם. אבל זו ציפור שקל לצוד אותה (יש דיווחים על עשרות פרטים שניצודים ביריה אחת). בהתמדה, הלהקות נדחקו יותר ויותר מערבה, עם מעבר ההתיישבות מערבה. לקראת סוף המאה התשע עשרה כבר היו מאמצי שימור, אבל זה היה מאוחר מדי, והציבור לא התייחס לזה – אנשים היו רגילים לצוד יונים. היום יש כוונות להחיות את המין מחדש. יש מספיק דגימות שלהם במוזיאונים, ואולי יהיה ניתן לשבט אותם ולהחזיר לטבע.

סיכום

אני קורא טענות על השינויים חסרי התקדים בטבע בעשרות השנים האחרונות, הכחדה שלא נראתה כמוה כבר מיליוני שנים, התחממות הגדולה ביותר מזה מאות מיליוני שנים, ושאר היסטריה. אז אני נזכר במוזיאון בלוס אנג'לס, בעצים הגדולים והעתיקים ומקבל קצת פרופורציה. היתה התחממות גדולה רק לפני עשרת אלפים שנים – סוף תקופת הקרח. מה שרואים היום היה שונה לחלוטין לא כל כך מזמן. וכאשר מי שטוען טענות היסטריות כאלה דורש כספים או כוח פוליטי (ואפילו ממשלה מרקסיסטית גלובלית), אני יודע מה הסיבה ההגיונית לטענות.

6 תגובות בנושא “קצת פרספקטיבה

  1. אין ספק ששינויי אקלים טבעיים גרמו להרבה שינויים על פני כדור הארץ, אבל כיום האדם תורם לכך לא מעט. בארץ ההבדל ממש בולט.
    ואגב לגובהם שמעצי הסקויה ברשימה יש להוריד 0 הם לא בגובה 1500-2500 מ'.
    שבוע טוב.

    אהבתי

    1. הם רק בהרים בגובה בערך 2000 מטר מעל פני הים. העץ עצמו יכול להגיע בערך למאה מטרים גובה. בגלל שהם לא צומחים במקומות נמוכים, בזמן תקופות קרח הם נכחדים.

      אהבתי

  2. יש אינטרסים לנביאי הזעם של ההתחממות הגלובלית אבל יש גם לא מעט אינטרסים למתנגדים.
    העובדות להבנתי הן שיותר ויותר בעלי חיים נכחדים או בסכנת הכחדה בגלל האדם (למשל ראיתי קטע מתכנית על קופי אדם שבה צוין שמספר הגורילות בטהע הוא 600 ומספר השימפנזות בטבע ירד ממיליון למאה חמישים אלף בשישים שנה) וכן שזיהומים מעשה ידי אדם פוגעים בסביבה.

    אז אולי אין "התחממות גלובלית מעשה ידי אדם" ואולי אירועי ההכחדה כעת הם לא "הגדולים ביותר מאז הכחדת הדינוזאורים" אבל ברור לגמרי שבני האדם פוגעים בסביבה ובבעלי החיים וכדאי שנתעשת וננסה להגן עליהם כל עוד זה אפשרי.

    Liked by 1 person

  3. בנוגע להכחדה: יש הרבה מאד מינים שהאדם המודרני הכחיד. נכון שאין הוכחות חד משמעיות לגבי היונקים הגדולים של צפון אמריקה בסוף עידן הקרח, אבל יש מספיק עדויות לגבי המוני מינים אחרים, כמו פרת הים של שטלר, הדודו, הזאב הטסמני, ה-elephant birds של מדגסקר, הקרנפים (הקרנף ה"שחור" (צר שפה) נכחד מהטבע, נותרו רק מעטים בגני חיות), ירידה מטורפת בכמות החי בימים ובאוקיאנוסים (לוויתנים במיוחד, אבל עוד הרבה) – בקיצור, האדם אחראי להשמדות רבות – וזה נכון גם אם תסתכל על 1000 השנים האחרונות בלבד.
    בנוגע לשינויי מזג האוויר: יש יותר ויותר מחקרים שמוכיחים באמת הבדלים. עליה בקו העצים בהרי הפירנאים (מעידה על התחממות, כי העצים לא מסוגלים לעבור קו גובה מסוים, ובמהלך 60 השנים האחרונות הם עלו מרחק מובהק של כמה עשרות מטרים); התחממות של הים התיכון – מינים שבעבר לא עברו דרך תעלת סואץ, או שאם עברו – לא שרדו בים התיכון כי הוא קר יותר, עכשיו מצליחים לעבור ולשרוד בים התיכון – לא רק המדוזות.
    שינויי מזג האוויר מתחילים להתבטא, וזה לא ש"חם יותר" או משהו כזה, אלא שיש יותר ארועי קיצון חמורים. במקום שבוע גשום – יש יומיים שבהם יורדת כמות שבועית.
    בשנת 2005 פורסם Millennium Ecosystem Assessment Report, שהראה איך בשנים 1950-2000 הצלחנו להרוס הרבה יותר מהסביבה ובאופן הרבה יותר משמעותי. 20% משוניות האלמוגים בעולם הושמדו. 35% משטחי המנגרובים. ויש עוד הרבה הרבה הרבה דברים שם.
    בקיצור. אני יודעת שאתה לא מסכים איתי ולא מאמין לי. אבל האדם עשה הרבה שינויים חמורים בכדור הארץ, חלקם שינויים שאולי רק הנינים שלנו יסבלו מהם – אבל כנראה הם באמת יסבלו.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s