ציפור בסבך

יש ציפורים (ובעלי חיים אחרים) שקשה מאד לראות, לא בגלל שהן קטנות או נדירות אלא בגלל שהן נחבאות. הנושא הפעם הוא ציפורים שנחבאות באיזור גידול אחד: סבך של קנים, סוף או עשבים גבוהים באיזור ביצתי או צמוד לחוף. הסבך משמש מסתור וגם הסוואה. לוקח זמן רב והרבה סבלנות לצבור מספיק צילומים לרשומה על ציפורים שלא נראות. כל תצפית היא חגיגה, וכל צילום טוב אושר ממש. לפני שבוע בדיוק, לקחה אותי אשתי היקרה לשמורה קטנה בעיר אוקלנד, על חוף המפרץ. שם ראיתי לראשונה (וצילמתי) את הרלית הגדולה המקומית Ridgway’s Rail. אוסף הצילומים גדל מספיק כדי לאפשר רשומה מלאה!

אנפות מסורטטות

אבל אתחיל דווקא עם אנפות: הצילום בראש הרשומה הוא של אנפה מסורטטת אמריקנית – American Bittern. יש בארץ ציפור דומה לה, אך גדולה יותר: אנפה מסורטטת – Great Bittern .לאנפות המסורטטות יש פסי אורך על הגוף והצוואר. הפסים מותאמים טוב לסבך הקנים ויוצרים הסוואה נהדרת, כמו בצילום הבא.

DSD_2743 bittern
There is an American Bittern in there!

האנפה המסורטטת נוהגת לשמור על צוואר ישר במידת האפשר, בניגוד לצוואר מקופל הנהוג על ידי שאר אנפות. דוגמת הפסים עובדת טוב יותר כאשר הצוואר ישר. לעיתים נדירות אפשר לראות אותן הולכות בשטח פתוח, וגם אז ההליכה נראית מאד מוזר עם צוואר ישר, כאילו ההסוואה ממשיכה לעבוד:

SONY DSC
American Bittern

האנפה אינה ציפור נדירה, אבל ראינו כאלה מספר פעמים מועט. אנפות בדרך כלל שומרות על תנוחה אחת ללא תזוזה במשך הרבה זמן. אנפה מסורטטת שלא נעה קשה מאד לגילוי, אפילו אם עוברים קרוב. כל הצילומים שלי הן בגלל שהבחנתי בתנועה, בדרך כלל אנפה שעפה ונחתה בין הקנים. כיון שידעתי שהיא שם, אפשר היה לצלם.

DSC_9972 bittern
American Bittern

יש לאנפה המסורטטת קרובת משפחה קטנה הרבה יותר: אנפית גמדית אמריקנית – Least Bittern. יש גם מקבילה שלה בארץ: אנפית גמדית – Little Bittern. בשני המקרים אלה ציפורים ביישניות הרבה יותר מהאנפה המסורטטת הגדולה, ובנוסף גם נדירה במקום בו אני גר. אז אין לי צילומים שלהן.

משפחת הרליות

רליות הן ציפורי מים בעלות מבנה גוצי האוהבות להסתתר בסבך קנים של ביצות. הן מאד ביישניות, ורק לפעמים יוצאות אל גבול הקנים כדי להגיע למזון שבתוך המים. זמן טוב לראותן הוא בזמן שפל במקומות בהם השפל מרחיק את המים מהקנים. אז לפעמים תצא הרלית לחפש מזון, אבל גם אז בהיסוס, ובורחת די מהר פנימה למסתור. קשה מאד למצוא אותן. לפעמים בזמן גאות גדולה איזור המחייה שלהן מוצף מדי וגם אז ינדדו באור יום למצוא מסתור חדש. חוץ מזה, הן נשארות בסבך ונוהגות לחפש מסתור חדש רק בלילה.

בישראל יש מין אחד מסוג רלית: רלית המים. אבל מהמשפחה יש כמה מינים של ברודית, וגם מלכישליו. באמריקה זה הפוך: יש רק מין ברודית אחד, אבל מספר רליות.

באמריקה יש שני מינים של רליות קטנות במיוחד – בערך בגודל של דרורים: רלית שחורה ורלית צהובה. משום מה איזור התפוצה שלהן חופף איזורים בהם יש פעילות רבה של צַפָּרִים. הן כל כך נחבאות שלא ממש ברור אם אלה ציפורים נדירות או מצויות. בכל מקרה יש מעט תצפיות ולי אין אפילו לא צילום אחד. לעומת זאת מצאתי את הרלית שבגודל בינוני: רלית וירג'יניה, שתיים משלוש הגדולות: Ridgway’s Rail and Clapper Rail.

רלית וירג'יניה – Virginia Rail

SONY DSC
Virginia Rail

בפעם הראשונה שראיתי רלית זה היה בשמורה בצפון קליפורניה, שם המין היחיד שיש הוא Virginia Rail (צילום ממעל). לכן הזיהוי היה קל – כי למי שאינו מתמצא זו יכולה להיות משימה קשה. היו לי כמה שניות לצילום מהרגע בו הבת הגדולה צעקה "הנה רלית" ועד שהציפור שבה למסתור. היא התלהבה מאד גם כן, וכששבנו הביתה ציירה את מה שראתה (צבעי אקריל על בד). היא היתה בקושי בת עשר אז.

SONY DSC
Virginia Rail, Caspian Tern, Red-winged Blackbird and Snowy Egret

זו רלית בגודל בינוני, כמו עורבני אירופי בערך. מאז ראינו אותן כמה פעמים – זו הרלית הנפוצה באיזור. לא פשוט לצלם רליות. בדרך כלל יש מעט זמן, והסבך מקשה על מציאת פוקוס טוב. בצילומים הבאים, הראשון מראה את הציפור כמו שבדרך כלל היא אמורה להיות, והשני כשהיא יוצאת מהמסתור לאכול.

DSD_3689 virginia rail
Virginia Rail – hiding
DSD_3696 virginia rail
Virginia Rail

Ridgway’s Rail and Clapper Rail

DSF_4704 ridgway rail
Ridgway's Rail

באמור, לפני שבוע בדיוק ראיתי לראשונה Ridgway’s Rail, והצילום ממעל הוא הנסיון הראשון שלי עם הציפור. התיישבנו על מעין מזח שמשקיף על הסבך, והבת הגדולה כמובן גילתה את הציפור ראשונה. לקח זמן לכולנו לראות שהציפור באמת שם. הציפורים האלה צועקות בקול רם מאד וקוראות זו לזו. הנה ציפור צועקת:

DSF_4712 ridgway rail
Ridgway's Rail

אחר זמן מה, החליטה הציפור לאזור אומץ ולצאת קצת החוצה. היא גדולה הרבה יותר מרלית וירג'יניה, בערך בגודל של תרנגולת קטנה. יש לה גם ירכיים מוצקים כמו של תרנגולת.

DSF_4731 ridgway rail
Ridgway's Rail

עד זמן לא רב, המין Clapper Rail כלל שלוש אוכלוסיות גדולות: בחוף הדרום מזרחי של ארה"ב (מפרץ מקסיקו, ממקסיקו ועד פלורידה), בחוף מערבי של היבשת (ממקסיקו עד מרכז קליפורניה) ומדרום מקסיקו עד דרום אמריקה. האוכלוסיות נחשבו תתי מינים מאד מובהקים ולכל אחת היתה תכנית שימור אחרת ממילא. אז הפרידו אותם למינים נפרדים. בקליפורניה קוראים להם Ridway’s Rail, ובטקסס קוראים להם כמו פעם Clapper Rail. לפני שנתיים בביקור בדרום טקסס יצא לנו לצפות במין המקומי.

DSD_6240 clapper rail
Clapper Rail
DSD_6243 clapper rail
Clapper Rail

כרגיל עם רליות, קשה מאד לצלם דרך סבך, והציפור לא שיתפה פעולה.

ברודית אמריקנית – Sora

DSD_6212 sora
Sora

ברודיות הן סוג במשפחת הרליות. הן קטנות, עם מקור קצר הרבה יותר, אבל מתנהגות די דומה לרליות. הן יוצאות יותר בקלות מחוץ לסבך ולכן רואים אותן קצת יותר. באירופה קוראים להן Crake אבל משום מה המין האמריקאי נקרא Sora. הצילום ממעל הוא מטקסס, באותו מקום בו ראינו Clapper Rail. שוב, הסבך מסבך את הצילום. הציפורים נחבאות מהר. שני הצילומים הבאים הם מקליפורניה, הפעם הראשונה בה ראיתי את הציפור (וגם את החרטומן שבא בהמשך). גאווה מיוחדת יש לי על שתפסתי אחת מהן בתעופה.

SONY DSC
Sora
SONY DSC
Sora

Wilson’s Snipe

DSD_4053 snipe
Wilson's Snipe

הציפור האחרונה בסדרה אינה ממשפחת הרליות. זו חרטומית וילסון. עד לפני כמה שנים נחשבה לאותו מין כמו חרטומית ביצות הנפוצה בארץ (ובאירופה), אבל האוכלוסיה האמריקאית הופרדה למין נפרד. זו ציפור קטנה יחסית, גוצית, ונסתרת יותר בעשביה שלחוף אגמים וים מאשר בסבך קנים. עדיין הן נסתרות למדי וראיתי מעט מאד מהן למרות שהן נפוצות. פעם, הן היו נפוצות מאד בכל המפרץ של סן־פרנסיסקו. אבל אז היתה הבהלה לזהב (שנת 1849) והעיר גדלה בבת אחת לבערך עשרת אלפים תושבים – כמעט כולם גברים צעירים. לא היתה חקלאות תומכת לעיר, אז הם צדו כל מה שזז, ואכלו הרבה ציפורי מים, איילים, דובים וכיוצא בזה. היום לא רואים הרבה את החרטומיות.

DSD_3534 snipe
Wilson's Snipe

צריך להיות צייד מיומן מאד כדי לצוד snipe. מכאן באה המילה האנגלית sniper (צלף). מי שהיה מסוגל לצוד snipe ביריה אחת היה נקרא sniper כתואר כבוד. לפעמים ניתן לצפות בהם בתעופה (קצרה ומהירה) בה הם עוברים למקום מסתור חדש מתחת לעשביה אחרת. יצא לי פעם אחת….

DSD_3501 snipe flying
Wilson's Snipe

3 תגובות בנושא “ציפור בסבך

  1. יופי של תמונות והסברים על החמקניות הללו. אני זוכרת שבביקורי אצלכם ראיתם אנפה כזו ולקח לי זמן עד שהצלחתי לראותה. הציור של נטע מקסים.

    אהבתי

  2. תמונות נהדרות בהתחשב באתגר. והציור מקסים…
    הרעיון של הרשומה הזכיר לי את המערכון של מונטי פייתון – how not to be seen

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s