עורבים באמריקה

זהו מעין המשך לרשומה על עורבנים. בפעם הקודמת סקרתי את נציגי משפחת העורביים (Corvidae) באמריקה, פרט לעורבים (סוג Corvus). בפעם הזאת נשלים את המלאכה. כמו שאר המינים במשפחת העורביים, גם העורבים יצורים חכמים וזו עיקר ההסתגלות שלהם. כפי שראינו ברשומה על העורבנים, אלה היו בדרך כלל ציפורים צבעוניות ויפות למראה, חלקן מרהיבות ממש. לעומתם, כל העורבים הרגילים בארה"ב שחורים לחלוטין – כל הגוף, הנוצות, המקור והרגליים. ככה יוצא שקשה מאד להבדיל ביניהם.

בקליפורניה יש רק שני מינים, העורב השחור (שפעם היה נפוץ בארץ) Common Raven, והעורב האמריקאי American Crow. אלה שני המינים הנפוצים ביותר בארה"ב, ורוב הצילומים שיש לי הם שלהם. משום מה באנגלית משתמשים במספר שמות לאותו סוג ציפור: Raven, Crow, Rook, Jackdaw. השם Jackdaw מתייחס לקאק הידוע בארץ, והם נחשבים לתת־סוג של עורבים. כל שאר השמות משמשים בעירבוביה ללא סיבה טקסונומית. Rook הוא עורב המזרע הידוע בצפון אירופה, וכל שאר המינים נקראים Raven או Crow ללא סיבה הגיונית.

Ravens

הצילום בראש הרשומה הוא של עורב שחור (Common Raven). זה אותו מין שיש בארץ, אבל גדול יותר ומבריק יותר. זו ציפור השיר הגדולה ביותר שיש. כאשר הם עפים בגובה רב הם יכולים להיראות כמו דורסים גדולים (שחורים, באותו גודל ויודעים לדאות). פעם היו נפוצים בארץ. בצעירותי ראיתי שני עורבים שחורים תוקפים נשר מקראי (גם הם היו נפוצים פעם). היום כמעט ונעלמו. במערב ארה"ב הם ציפורים נפוצות מאד. כמו שאר העורבים הם די חכמים. הם יודעים להשתמש בכלים ולחקות קולות. פעם אחת אשתי שמעה עורב שחור מחקה בכי של תינוק (אנושי) כדי לקבל אוכל. כשסירבה להאכיל אותו (זה אסור בשמורה) עבר לצעוק עליה בקולו הרגיל.

IMG_0242
Common Raven

יש עוד מין של raven בארה"ב: Chihuahuan Raven. הוא נמצא בעיקר במקסיקו, אבל יש לו אוכלוסיה בריאה גם בדרום מרכז ארה"ב, איזור טקסס, ניו־מקסיקו והסביבה. פגשנו בהם פעם אחת בניו־מקסיקו, ויש צילום די גרוע:

IMG_5804
Chihuahuan Raven

הם נראים בדרך כלל בדיוק כמו העורב השחור, אלא קטנים ממנו בהרבה – בערך בגודל של עורב אפור הידוע בארץ, או בגודל של עורב אמריקאי. באיזורים בהם נמצא Chihuahuan Raven לא נמצא את העורב השחור הרגיל, וכך אפשר להבדיל ביניהם. ההבדל בינם לבין העורב האמריקאי יותר בעייתי. לפעמים (בעיקר במקסיקו) יש לחלק מהם צווארון לבן. אז ההבדל בינם לשאר העורבים ברור מאד.

יש ספק רב אם Chihuahan Raven הוא מין נפרד מהעורב השחור. מבחינה גנטית תת המין הקליפורני של העורב השחור קרוב יותר ל Chihuahuan Raven מאשר לשאר עורבים שחורים, אבל עדיין יכול להתרבות ולהתערבב עם שאר העורבים השחורים. ברור מאד שהאוכלוסיה של העורב הקטן יותר התפתחה מהעורב השחור הרגיל.

Crows

IMG_2243
American Crow

יש שלושה מיני Crow בארה"ב, אבל הם כל כך דומים זה לזה שלא ניתן להבדיל בשום דרך מקובלת. הם נראים אותו הדבר, הם באותו גודל, יש להם בערך את אותו קול, ומכל סיבה אחרת אולי אפשר להחשיב אותם כאותו מין. American Crow הוא העורב הנפוץ בכל היבשת. באיזור החוף הצפון מערבי של ארה"ב וקנדה (מצפון מדינת וושינגטון עד אלסקה) יש רק מין אחר שנקרא Northwestern Crow. בשני הצילומים הבאים, הראשון הוא American Crow והשני Northwestern Crow. הזיהוי הוא רק בגלל איזור המחיה – הם צולמו במקומות בהם ידוע רק על מין בודד.

SONY DSC
American Crow
IMG_8023
Northwestern Crow

כפי שרואים מהצילומים ממעל, אין ממש הבדל. יש עוד מין אחד (באיזור בו עוד לא ביקרתי) שנקרא Fish Crow. הם לאורך החוף הדרום מזרחי של ארה"ב (לואיזיאנה עד פלורידה). עקרונית הם אמורים להיות שונים קצת מהעורב האמריקאי, אבל רק מומחה הבוחן אותם בידו יכול להבדיל (אולי). בכל מקרה, יש לי ספק רב אם כל שלושת המינים אמורים להיות מופרדים. אני מעדיך לראותם כמין אחד.

ניתן לזהות את ההבדל בין Raven ל Crow (האמריקאיים) לא רק בגודל, אלא גם במבנה. המקור של Raven עבה וגדול יותר, ויש להם גם צוואר עם נוצות פזורות. הצילומים הבאים רואים את ההבדל בתעופה. לאחד (raven) יש צורת זנב מעויין כאשר הזנב פתוח, לשני (crow) צורת מניפה.

העורב האמריקאי נפוץ ביותר אצלנו, ואני צופה בהם לרוב גם בעבודה וגם בשכונה. כך יצא לי לראות קינון שלהם מחלון העבודה. הצלחתי להציץ מקומה גבוהה אל תוך הקן על העץ.

SONY DSC
American Crow
SONY DSC
American Crow

העורבים האמריקאיים אוהבים להתאסף יחד בקבוצות גדולות לשנת הלילה (בדומה לזרזירים בארץ). הצלחתי להסריט את זה פעם, ולצלם מספר פעמים. הסרטון שלי ודאי מראה למה השתמש בהם היצ'קוק בסירטו "הציפורים" (צולם בקליפורניה, והוא השתמש בעורב אמריקאי).

DSC_0344
American Crow
SONY DSC
American Crow

התנהגות של עורבים

באחד מסרטי התעודה של אטנבורו הוא מראה עורבים שלמדו איך לפצח אגוזים באמצעות מכוניות. הם מניחים את האגוז באמצע הכביש, ממתינים עד שמכונית תדרוס את האגוז, ורק כאשר האור ברמזור הופך אדום (למכוניות) הם ניגשים לכביש לאכול את האגוז. זה מרשים מאד לראות, ולמזלי יש כאלה גם אצלנו בשכונה. אמנם, זה רחוב צדדי ללא רמזור, אבל כל השאר אותו הדבר, פרט לעובדה שאלה עורבים אמריקאיים.

בסוף השבוע האחרון היתה לי הזדמנות בבית ללא הבנות, אז יצאתי לרחוב לצלם. תחילה: ככה נראה הרחוב עם עץ האגוז. זהו אגוז מלך, והעץ במצב לא טוב. פעם היו שני עצים אבל איזה מחלה תקפה אותם. בעתיד ימצאו העורבים משהו אחר לאכול.

למרות שזה קרוב מאד לבית, נסעתי לשם ברכב וצילמתי מתוך רכב חונה. ציפורים משום מה מפחדות הרבה יותר מאדם לבד מאשר אדם בתוך רכב. תחילה העורב הניח אגוז על הכביש ועף משם לצפות בנעשה מהצד.

DSF_5592DSF_5593DSF_5594

בינתיים, חבריו העורבים ניקרו בשלל אגוזים שהיה להם בצד.

DSF_5615DSF_5606

מכונית עברה וכמעט פגעה באגוז. בינתיים בא סנאי לבדוק מה המצב, אבל לא התקרב יותר מדי לאגוז (העורבים יכולים לתקוף). הסנאי יכול לפצח אגוזים לבד, אז הוא טיפס על העץ למצוא לעצמו שלל אחר.

DSF_5603

עברה מכונית שהזיזה את האגוז. הלך העורב המקורי לבדוק את התוצאה. זה לא נראה לו, אז הוא עף משם, אבל עורב אחר בא ולקח את האגוז. הוא הצליח לאכול ממנו.

DSF_5612

DSF_5618

נו, טוב, נשים אגוז חדש.

DSF_5621DSF_5622

אחר כך עזבתי את המקום. כשחזרתי מלהביא את הבנות (שיעור יהדות) היה אגוז באמצע הכביש. וידאתי שאני דורס את האגוז – שירות לציבור העורבים.

מודעות פרסומת

5 תגובות בנושא “עורבים באמריקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s