ארבע שעות בגמלא

אני ממעט לטייל בארץ. גם ככה אני מגיע לא יותר מפעם בשנה, ואין זמן לטיולים. הפעם, החלטתי להשקיע יומיים בבילוי עם חבר וגם לטייל. היעד המרכזי היה ציפורי מים בשמורת החולה ואגמון החולה. בנוסף, אני זוכר את הנשרים הרבים שהיו בארץ בצעירותי, ולשם הנוסטלגיה רציתי לראותם שוב – לפני שייעלמו לחלוטין. אחד המקומות הטובים לראותם בארץ הוא מצוקי גמלא. בעתיד הקרוב יוקמו מטחנות ציפורים ברמת הגולן ואולי לא יהיו שם נשרים יותר. זו הזדמנות אחרונה לראותם.

בילדותי ראיתי הרבה נשרים (אז קראו לו "נשר", היום זה "נשר מקראי" למרות שאין לאף אחד מושג אם המקרא מתכוון למין הזה של נשר). צפיתי מקרוב בנשרים דואים ובתחנות האכלה, ברחם (נשר לבן וקטן) וגם בעזניות נגב שמאז נכחדו מהארץ.

אז בבוקר יום רביעי 22.11.2017 עלינו חברי ואני לגמלא. נאמר לנו שהנשרים עולים מן המצוק בתשע בבוקר וגם שנצפתה שם עזניה שחורה. התחזית היתה 20% סיכוי לגשם, כלומר שיכול להיות בהיר כשנגיע והנשרים יעלו בבוקר. אחר כך נחזור לשמורת החולה לשעתיים ולאגמון החולה לראות את חזרת העגורים לשנת הלילה שלהם. הגענו לאתר גמלא בשעה 8:50 והתחלתי לצלם ציפורים קטנות. מזג האויר היה מעונן לחלוטין עם גשם מדי פעם. מזג אויר מהסוג שהנשרים לא אוהבים לצאת בו. בנוסף, התאורה נמוכה וזה מקשה  על הצילום ונותן לכל תמונה גוון אפור משעמם. יהיו הרבה צילומים ברשומה הזאת, ולרובם יש גוון כזה.

הנה מגוון ציפורים על הבוקר. חלקם מכרים ידועים לי (דוחל שחור-גרון) ויש כאלה שאני רואה לראשונה (צוקית בודדת). בדרך כלל, כל ציפור שאני רואה לראשונה היא חגיגה, במיוחד אם היא מצטלמת טוב. אבל אני לא מכיר את ציפורי ארץ ישראל טוב, כך שבחלק מהמקרים החגיגה נעשית בבית מול המסך ומגדיר הציפורים.

בשלב זה נגמרה הסוללה במצלמה. ברוב טפשותי שכחתי לטעון את הסוללה בלילה אחרי שביום הקודם צילמתי הרבה תמונות. חזרנו לרכב, שם היתה לי סוללה חלופית ובכניסה לאתר הסכימו להשאיר את הסוללה הריקה להטענה. המשכתי לצלם, אבל מעט בכל פעם. חששתי שהסוללה תיגמר לפני שהנשרים יעלו.

הגענו אל התצפית על העיר העתיקה (רומית, מאה ראשונה למיטב ידיעתי). את מסלול ההליכה העליון באתר ניתן לעשות בעשר דקות של הליכה רגועה. יש גם מסלולים אחרים (אל המפל לדוגמה), אבל רצינו לראות נשרים ולחזור. בכל זאת הנוף יפה ביותר. אני מורגל בנופים עוצרי נשימה ממערב ארה"ב ובכל זאת זה הרשים אותי מאד. השתמשתי בטלפון לצורך הצילום הרחב בו רואים את הכנרת בצד הימני העליון. ההגדלה בה רואים את העיר העתיקה בלבד זה הצילום הרחב ביותר שניתן לבצע במצלמה הכבדה שלי. היא מיועדת לציפורים.

gamla view 2
גמלא והכנרת
DSF_7355
העיר גמלא

משם הוספנו דקה אחת של הליכה והגענו אל מצפור הנשרים. יש שם נוף יפה של מפל גמלא. אגב, אני מקדים את המאוחר: הצילום בראש הרשומה הוא של עזניה שחורה וברקע (משמאל) נראה המפל.

DSF_7357
מפל גמלא

נשארנו במצפור כמעט שעה, ממתינים לנשרים שלא באו וצופים על הגשם. במצוק לידנו היתה משפחה גדולה וקולנית של שפני סלע. היו שם גם צעירים (פחות מחצי הגודל של הבוגרים. יצורים חביבים ביותר. קרוב לשפת המצוק יש גם כלוב גדול והיו בו ארבעה נשרים. התנחמתי בזה שאראה נשרים בשבי אם לא יעלו הנשרים מהמצוק. אחר כך הסתבר לנו שהם לא בשבי. זו מלכודת נשרים, ואחר כך יבוא הפקח ויבדוק להם את הטיבוע, יוסיף טיבוע אם צריך, וגם יתקין משדרים על הנשרים הבוגרים.

DSF_7364
שפני סלע
DSF_7370
שפני סלע
DSF_7373
מלכודת נשרים

אחד השפנים התקרב מאד לשביל אז צילמתי אותו מקרוב:

DSF_7375
שפן סלע

בינתיים הגיעו הרבה נערים ונערות בקבוצה גדולה אל המצפור. זה היה טיול של כתות י"א של איזה בית ספר תיכון. היו הרבה כיתות והם הקציבו זמן בכל תחנה,  עשר או חמש עשרה דקות להדרכה קצרה, ואז התחלפו ומגיעה כיתה אחרת. היה רועש, וההדרכות היו ברמה שעצבנה אותי מאד. אז הלכנו משם בשביל לכיוון המפל. רק קצת הלכנו כי היה בוצי מאד, אבל רציתי לראות אם יהיו שם ציפורים אחרות. כמעט כולן היו מכרות נפוצות: חוחית, שחרור, פרוש מצוי, בז מצוי. אבל בדיוק לפני שהגענו חזרה למצפור, עלה דורס מהמצוק שמתחתינו, דאה קצת וחזר חזרה. הצלחתי לצלם אותו לא טוב, אבל הכתם הלבן על הגב אומר לנו שזה עיט ניצי: ציפור נדירה למדי בארץ, אבל יש פרטים בודדים קבועים בגמלא. לא בשביל זה הגענו, אבל גם זה משמח מאד.

חזרנו למצפור ועדיין היו שם כיתות י"א עם הדרכה. רעש גדול. החלטנו להשאר עד 12:00 ואז לוותר על הנשרים ולנסוע לחולה. קודם בבוקר היתה שם מטיילת מבוגרת שאמרה לנו שאם אנחנו רוצים לראות נשרים צריך לנסוע לכרמל. שם יש חמישים נשרים. רוב הנשרים בגולן הורעלו בשנה שעברה ונותרו מעטים. לנשר המקראי יש שיטה מעניינת לחפש נבלות לאכילה. הם נפרדים לנשרים בודדים ודואים גבוה אבל בקשר ראיה זה מזה, מעין רשת של תצפיות. כאשר אחד מהם רואה אוכל, הוא נוחת לאכול. האחרים רואים שיש חור ברשת, באים לברר מה קרה ונוחתים באותו מקום. כך פגר מורעל אחד שהושאר על ידי מישהו (אולי חקלאי) בשטח הצליח להרעיל 40 נשרים. במצפור עצמו יש מצגת של פוחלצים: נשר בוגר וגוזל. שניהם נלקחו מהקן שבמצוק גמלא. הבוגר הורעל אבל הצליח בשארית כוחותיו להגיע לקן עם בשר מורעל עבור הגוזל.

הגיעה השעה 12:00 ואני כבר מיואש. אבל חברי הטוב רואה קצת התבהרות מעל הכנרת באופק, ויש קצת רוח. עוד מעט זה יגיע אלינו. הוא משכנע אותי להשאר עוד רבע שעה. בשעה 12:15 הוא רואה שני נשרים מרחוק מעל המצוק שממול. אני משתמש במצלמה (זום גדול) ומאשר שזה אכן נשר. הם לא עלו מהמצוק אלא הגיעו מאחורינו אל האיזור.

היתה קצת הפוגה בגשם, אבל הרקע עדיין אפור. אני מתרגש מאד, והנשרים מתחילים להתקרב. אנו בחזית המצפור ומאחורינו כיתה או שתיים של תלמידי י"א. את רובם לא מעניין מה רואים. יש כמה שמצלמים עם הטלפון – את עצמם. הנשרים מסתובבים ומגיעים לכיוון שלנו. אני מכוון את המצלמה ומצלם בצרורות – עשר בשניה.

DSF_7505
נשר מקראי
DSF_7515
נשר מקראי
DSF_7533
נשר מקראי

יש תלמידים שמגיעים אלינו ודורשים "תביא לראות", וכיוצא בזה בטון תקיף. אני לא מורגל להתנהגות כזאת. אצלנו היו אומרים משהו בסגנון: Excuse me sir, could I please see the photo. אני חייב להזכיר לעצמי שהם באים מתרבות אחרת.

בינתיים עולה ומגיע נשר חדש. שחור עם כתם לבן מבריק באיזור המקור. זו עזניה שחורה – ציפור נדירה ביותר בישראל, אבל לאחרונה הם מגיעים לבקר קצת יותר. פעם (במאה התשע-עשרה) הם קיננו באיזור, במצוקי הארבל. צילמתי בצרורות ארוכים יותר. הגשם התחיל שוב, כך שצילומי העזניה כולם בגשם. הצילום הבא דומה מאד לצילום שזכה בפרס ראשון בתחרות הצילומים על שם עמית גפן בשנת 2015. הצילום ההוא היה של נשר מקראי דואה בגשם, פחות או יותר באותה תנוחה, ואני חושב שבאותו מקום.

DSF_7569
עזניה שחורה דואה בגשם

העזניה ציפור מרשימה ביותר, גדולה רק במעט מהנשר המקראי, אבל זה מספיק כדי שתהיה הנשר הגדול ביותר בישראל. ציפור עם הרבה נוכחות, כמעט כמו הקונדור הקליפורני. המשכתי לצלם:

DSF_7580
עזניה שחורה
DSF_7590
עזניה שחורה

זהו. הנשרים נחתו במצוק מתחתינו למנוחה. הטיול היה מוצלח מעבר לכל הציפיות. הגיע הזמן למהר לחולה, אולי נספיק לראות את השמורה וגם את האגמון. איך שאנחנו מתכוונים לעזוב, מתחיל מופע מרהיב לפנינו. העוזניה השחורה התרוממה, ורודף אחריה עיט ניצי ומציק לה. שתי ציפורים נדירות ביותר במופע ראווה. העיט (ציפור גדולה למדי אבל נראית קטנה יחסית לעזניה) צולל אל העזניה ברגליים חשופות, עובר אותה ועולה לפניה, ואז חוזר על התהליך:

DSF_7622
עזניה שחורה ועיט ניצי
DSF_7624
עזניה שחורה ועיט ניצי
DSF_7626
עזניה שחורה ועיט ניצי
DSF_7635
עזניה שחורה ועיט ניצי

לבסוף הם נפרדו. העזניה עפה במורד הקניון לכיוון הכנרת, והעיט שב חזרה דרך תחתית הערוץ למקום מושבו מתחתינו.

DSF_7645
עיט ניצי

תצפית אחרונה על המצוק ממול בה ראינו שני נשרים ממרחק גדול מאד:

DSF_7649
נשר מקראי

השמש יצאה, והלכנו חזרה (חמש דקות) לרכב כדי לנסוע לחולה. הספקתי לצלם עוד מכר קבוע (סבכי שחור-ראש) בתאורה טובה, לפני הנסיעה. השעה היתה 12:50, ארבע שעות מהרגע בו התחלנו. הספקנו עוד לבלות שעה וחצי בשמורת החולה (ולצלם הרבה) ואפילו לנסוע מסביב לאגמון החולה בעגלת גולף חשמלית, לראות את העגורים חוזרים לשנת הלילה.

DSF_7654
סבכי שחור-ראש

5 תגובות בנושא “ארבע שעות בגמלא

  1. ראיתי את התמונות על המצלמה שלך, כשנפגשנו, אבל בגדול על המחשב הן מדהימות הרבה יותר, איזה יופי של תצפית! ממש נהדר!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s