מסע לדרום אריזונה

בחודשיים האחרונים (נובמבר ודצמבר) הייתי עסוק מאד וכתוצאה מכך היו רק רשומה אחת בכל חודש. בנובמבר התכוננת לנסיעה לארץ, ואת התוצאה מהנסיעה ראיתם ברשומה על גמלא. חודש דצמבר היה עמוס בחופשות ונסיעות גם שלי וגם של MammaQuail ושוב לא היה זמן לכתוב דבר. את החודש סיימנו בעשרה ימי נסיעה ברכב לדרום אריזונה, ועל כך אני מספר הפעם. תחילה חשבתי רק להציג את הציפורים ושאר בעלי חיים שראינו בטיול. אחר כך חשבתי שלראות ציפורים בלי הרקע של הטיול יהיה משעמם למדי, הנוף חשוב כאון מאד. ואז אספתי צילומים בעיקר של אשתי, ואין לי מקום לציפורים – אז הציפורים יופיעו בפעם אחרת.

תחילה, כמה מילים על הנוף. כתבתי כבר רשומות על הפריחה הנהדרת שראינו במדבר של דרום קליפורניה (המדבר מתעורר חלקים ראשון, שני, שלישי ואחרון). זהו מדבר מוהבי (Mojave). כאשר עוברים את הגבול מזרחה מדרום קליפורניה לדרום אריזונה, עוברים אל מדבר סונורה (Sonora). נוף טיפוסי הוא סלעים אדומים וקקטוסים ענקיים שקוראים להם סגוארו (Saguaro Cactus). הצילום בראש הרשומה הוא נוף טיפוסי מהשמורה Saguaro National Park שנמצאת צמוד לעיר טוּסוֹן שבדרום מרכז אריזונה (זה נכתב באנגלית Tucson).

DSD_1191
קקטוס הסגוארו ואני

כאשר שיתפתי את הצילום ממעל עם חברים, נשאלתי מייד את גם ראינו Roadrunner ואולי גם Coyote. אכן, אחת המשימות לטיול היתה לאתר את החיות הנ"ל. יש גם לזה סיפור קטן. את הצילומים לרשומה הזאת אספתי בשבת בבוקר, ואחר כך לקחתי את הבנות לראות סרט, את השמיני בסדרה של Star Wars. לאחורונה שיפצו את אולם הקולנוע העירוני, וכל המושבים הם כורסאות דמוי עור נפתחות. יושבים עם הרגליים למעלה ויש עוד רווח עצום במעבר, וקל מאד להרדם ככה. סיפרתי לילדות איך ראיתי את Star Wars הסרט הראשון והמקורי לראשונה, בשנה בה הוא יצא. גם אז זה היה בקולנוע שכונתי, באולם ענק עם כסאות עץ קשים וצפופים. זו היתה הקרנה של שבת בבוקר, סרט לכל המשפחה. לפני הסרט, לא היו פרסומות, אבל היו מקרינים סרט מצוייר של שבע דקות, כמו שהיה מקובל באמריקה בשנות השלושים עד תחילת השישים. אצלנו היו תמיד מקרינים סרטון של Roadrunner vs. Wile E. Coyote. אין דרך טובה יותר לראות את הסרטונים שהיו מיועדים במקור לקולנוע. הנוף מאד טיפוסי בסרטון למדבר סונורה של דרום אריזונה. שנים אחר כך (1997) ביקרנו בטוסון לצורך כנס וראינו לראשונה את אותו הנוף מהסרטונים המצויירים והתאהבנו במקום. היינו שם עוד שלוש פעמים, אבל רק הפעם האחרונה עם ציוד צילום סביר. על הצמד של Roadrunner and Coyote כבר כתבתי רשומה נפרדת בעבר. אז בתשובה לשאלה האם ראינו את השחקנים הראשיים בסרטונים, הנה צילומים מהטיול האחרון:

המסע ארך מיום שישי בערב 22.12.2017 עד יום שני בלילה 1.1.2018. והנה סיפור המסע:

ימים שישי עד ראשון: הנסיעה אל אריזונה

יצאנו ביום שישי בערב. זהו יום העבודה האחרון לפני החופשה וגם יום הלימודים האחרון של הבנות. לא מבזבזים זמן פנוי. אשתי טוענת שאם יוצאים בבוקר, לוקח עד הצהריים כדי לצאת מהבית אז עדיף בערב הקודם, וכך עשינו. שעתיים נסיעה ועצרנו במלון. ארזנו מהר וככה יוצא ששכחנו כמה דברים. את הרוב אפשר לקנות בדרך, אבל לא את מנשא המצלמה שלי, שאני קורא לו "החזייה". בלעדיו אני צריך לשאת את המצלמה ביד, וזה שוקל הרבה ומכביד על הגב (ראו בצילום שלי עם הקקטוס למעלה).

בשבת עשינו נסיעה ארוכה מאד עד לעיירה Blythe שעדיין בקליפורניה אבל על גבול אריזונה ובדרום הרחוק. עשינו רק עצירת טיול של שעה בערך אחר הצהריים, והגענו למלון בערב – נסיעה של כמעט כל היום. נשאלת השאלה מה עושים בנסיעה כזאת. בשנים האחרונות אנו מקשיבים לספרים, Audio Books, בנסיעות ארוכות. מדי פעם עושים הפוגה מהספר ומקשיבים למוסיקה. את הספרים אשתי מביאה מהספריה העירונית. הפעם התחלנו את הנסיעה בהקשבה לספר Watership Down (בעברית תרגמו את זה במדוייק ל"גבעת ווטרשיפּ"). הספר הכיל 13 דיסקים, אז זה לקח את רוב הטיול, עם הרבה הפסקות למוסיקה. במהלך הטיול גם ראינו מדי פעם ארנבונים (גיבורי הסיפור). מדי פעם קראתי לילדות "הנה Hazel-Ra" (או Bigwig או Fiver בהתאם לגודל הארנבון).

DSF_9540
We called this one – Fiver

ביום ראשון, נכנסנו לראשונה לאריזונה, קצת מדרום למקום בו ישנו לשמורה Cibola National Wildlife Refuge. עוברים את נהר הקולורדו (הגבול עם אריזונה) וקצת מעבר לנהר יש שמורה בעיקר לציפורים. שדות מוצפים בהם יש אווזים וברווזים לרוב בחורף, וגם עגורים רבים. ציםפורי המים מוכרות לנו מצפון קליפורניה, אבל הציפורים הקטנות כבר שונות בחלקן. ככה נראה הנוף עם הציפורים:

DSD_0805
Snow Goose
DSD_0870
Sandhill Crane

עשינו במקום סיבוב עם רכב (זה מותאם למקום), עם כמה עצירות רגליות. הבת הגדולה יותר (בת 14) נתפשה לתחביב הצפרות עוד מזמן ולאחרונה גם לצילום ציפורים. יש לה מצלמת Point and Shoot דומה למה שאני התחלתי איתו, וככה זה נראה:

DSD_0853
היא מצלמת בז
DSD_0858
מחפשים סבכונים ודרורים

חזרנו אל העיירה Blythe לארוחת צהריים. הצלחנו למצוא מקום פתוח – למחרת יהיה חג המולד והכל יהיה סגור. תחילה חשבנו להמשיך משמורת Cibola אל שמורת Imperial National Wildlife Refuge שמדרום לה. הבעיה היא שאין חיבור בכביש וצריך לנסוע מסביב וזה ייקח את שאר היום. אז החלטנו לאסוף את השמורה הנ"ל בדרך חזרה, שבוע אחר כך. בינתיים נסענו למקום קרוב יותר: Kofa National Wildlife Refuge. מעניין היה לראות שכמה קילומטרים ספורים אחרי שעוברים את נהר הקולורדו ונכנסים אל אריזונה, הנוף משתנה. התחלנו לראות את קקטוס הסגוארו צומח על הגבעות בצד בדרך. מסתבר ששמורת Kofa ידועה בעיקר בכבשים שבה (כבש בר עם קרניים גדולות שנקרא Big-horned Sheep). לא ראינו אותם אבל הלכנו מסלול קטן בתוך קניון שבסופו רואים דקלים קליפורניים נדירים שצומחים בחריץ בסלע. ככה זה נראה:

DSD_0887
כניסה למסלול אל הקניון
DSD_0932
הדקלים בחריץ הסלע
DSD_0978
נוף טיפוסי לשמורה

משם נסענו עוד שעתיים לפחות אל העיירה Gila Bend, כי זה בדרך לטוסון, וגם כי העיירה היא הקרובה ביותר לשמורת הבאה בדרך, בה נבקר מחר.

יום שני: Organ Pipe Cactus National Monument

היום הזה הוקדש לשמורה Organ Pipe Cactus National Monument שנמצאת בדרום של דרום אריזונה, על גבול מקסיקו. השמורה נקראת על שם קקטוס מיוחד, גדול מאד ובעל הרבה "זרועות" שלמישהו נדמה היה שהן נראות כמו Organ Pipes. אחד הדברים שיחזרו בכל הימים בהם נתקרב מספיק אל מקסיקו, הוא עניין ההגירה הלא חוקית ממקסיקו אל ארה"ב, וגם מעבר נרחב של סמים ושאר סחורות מוברחות ולא רק בני אדם. בהרבה ממסלולי הטיול מופיע השלט הבא בתחילת המסלול:

DSD_1083
Warning Sign

השלט אינו סתם אזהרה, וגם אינו חדש. הדרכים המובילות חזרה צפונה יש מחסומים קבועים של רשויות ההגירה, והרבה מכלי הרכב בדרך שייכים למשמר הגבול. מרכז המבקים בשמורה נקרא על שם פקח של השמורה שנרצח על ידי פושעים שהתגנבו אל ארה"ב כדי להמלט מהשלטונות המקסיקניים. בנקודת תצפית בה היינו בסוף יום הטיול בשמורה ניתן היה לראות את העיירה שמעבר לגבול עם מקסיקו. בין העיירה המקסיקנית ויער הקקטוסים השייך לשמורה ניתן להבחין בחומה, אם תפתחו את הצילום. זה צילום ממרחק רב, אז לא קל לראות.

DSF_8663
The Existing Wall

הסיבה בגללה באנו לשמורה היא הקקטוס, וגם ציפורים שעליהן אספר בנפרד. הקקטוסים היו מרשימים מאד:

DSD_1007

DSD_0993
Organ Pipe next to Cholla

בסוף היום נסענו שוב שעתיים בערך עד לעיר טוסון, שם שהינו חמישה לילות.

ימים שלישי ורביעי: Saguaro National Park

נשארנו באותו מלון בטוסון חמישה לילות. היו הרבה דברים שרצינו לראות. לפני עשרים שנים בביקור הראשון שם, נהנינו מאד מהליכה בקניון מלא מים בצפון העיר: Sabino Canyon. ביררתי פרטים ומסתבר שאין שם מים. זה נחל עונתי, ולמרות שהעונה היא חורף הגשמים עדיין לא הגיעו. בילינו את היומיים הראשונים בעיר בשמורה Saguaro National Park, בחלק המערבי של השמורה (יש לשמורה גם חלק ממזרח לעיר, ושם לא היינו בפעם הזאת).

ביום הראשון בעיר (זה יוצא יום שלישי), נסענו אל The Desert Museum שזה מעין תערובת של גן חיות וגן בוטאני שמתרכז בבעלי החיים והצמחים של מדבר סונורה. היו שם שני מופעים (בבוקר ואחר הצהריים) של תעופת דורסים מאומנים ממינים שונים. לא אראה צילומים של זה הפעם, אבל היה שם מין אחד שלא הכרתי קודם, נדיר מאד בארה"ב: Grey Hawk. אחר כך נגלה איפה אפשר לראות אותם בטבע – אבל רק באביב. היו שם גנים מסודרים לפי חבורות צומח, וגם גן גדול של קקטוסים ממינים שונים. הקקטוסים כולם התפתחו במדבריות אמריקה ורק שם. בכל מקום אחר בעולם הם מינים שהובאו בידי אדם. מרגש לראות אותם בסביבתם הטבעית. עוד שני מקומות מעניינים היו Aviaries, בניינים בהם מגדלים ציפורים. נכנסנו לראות ולצלם הרבה מהם מקרוב. אחד מהם היה מוקדש רק ליונקי הדבש, Hummingbirds מהמינים המקומיים. רוב המינים נצפים שם רק באביב ובקייץ, ונצטרך לשוב בעונה המתאימה כדי לראותם בטבע.

אחרי הסיור ב"מוזיאון" עלינו למסלול קצר מאד לנקודת תצפית על הנוף, שם האינדיאנים המקומיים לכלכו את האבנים עם הציורים שלהם:

DSD_1562
Typical Saguaro View
DSD_1493
Indian Petroglyphs

למחרת החלטנו ללכת למסלול הליכה ארוך. לפחות פעם אחת בעשרה ימים, נעשה מסלול טיול רציני. יצאנו שוב לצד המערבי של השמורה, התחלנו קרוב ל"מוזיאון" של היום הקודם במסלול שנקרא Kings Canyon Trail וניסינו לעלות על הפסגה השולטת על הנוף – אל ראש ההר. לא היה קשה במיוחד, אבל לקראת סוף העליה הבת הקטנה התמלאה חרדות מהגובה (למרות שהמסלול קל ובטוח), והחלטנו לרדת. הלכנו בסך הכל עשרה קילומטרים, והגענו כמעט לפסגה. הנוף משם היה מרשים. ראינו מעט בעלי חיים – זה בעיקר היה בשביל הנוף.

DSD_1719
View from the top – west to the park
DSD_1731
View from the top – east including Tucson

יום חמישי: Buenos Aires National Wildlife Refuge

יש שתי שמורות ציפורים מיוחדות בדרום אריזונה, שם רציתי לבקר. בפינה המזרחים של המדינה נמצא Chiricahua National Monument. המקום הוא הר עם תצורות גיאולוגיות יפות, וידוע בשטחם של אחד משבטי האפאצ'י ומנהיגם המפורסם ג'רונימו. האתר השני הוא שמורה עם מים וקצת ביצות מדרום לטוסון על גבול מקסיקו וזה נקרא Buenos Aires National Wildlife Refuge. יש ברבה מיני ציפורים אקזוטיות שמקום מחייתם במקסיקו, אבל הן מגיעות צפונה ומגיחות רק אל שתי השמורות הקטנות האלה מתוך כל שטח ארה"ב. בקיצור, יש הרבה מיני ציפורים, כולל כמה יונקי דבש יפים, שניתן לראות רק שם. החלטנו שהפעם שמורת Chiricahua רחוקה מדי, אבל הקדשנו יום לשמורת Buenos Aires.

שוב זו שמורה על גבול מקסיקו, וזה כלל את האזברות הידועות ופיקוח של רשויות ההגירה. הגשם לא הגיע לשם עדיין והכל היה די יבש, כך שמבחר הציפורים לא היה גדול, אבל בסך הכל לא רע. בהתחשב במצב השמורה, אני צופה חוויה מדהימה אם נשוב לשם באביב. הנה מראה ה"אגם" הגדול בשמורה. הוא היה יבש כמעט לחלוטין:

DSD_1824
This is a lake
DSD_1851
What was left of the lake

הלכנו מסביב ל"אגם" וראינו ציפורים לרוב. היו שם גם איילים, וזו הפעם הראשונה מזה שנים רבות מאד שצפינו ביונק הדומה מאד לחזיר בר, אבל לא קרוב אליו מאד: Javelina.

DSF_8975
Javelina

הלכנו כמה מסלולים בשמורה, ואחד הצילומים של Roadrunner ממעל היה משם. יש לשמורה שלוחה קטנה בצד המזרחי, ושם למדנו שמקננים כשבעה זוגות של אותו Grey Hawk, אבל רק באביב. נצטרך לשוב לשם.

יום שישי: Tombstone, Arizona

אשתי רצתה לראות את העיירה Tombstone המפורסמת ביותר מהמערב הפרוע. בשנות השמונים של המאה התשע־עשרה, היתה זו עיר גדולה של עשרים־אלף תושבים, מעט חקלאים, הרבה פועלים של מכרות הכסף הגדולים שנמצאו במקום, ועוד הרבה כנופיות פושעים, זונות, מלונאים, בדרנים, וכיוצא באלה. היו בעיר אפילו שתי חנויות של גלידה (במאה התשע־עשרה!) העיר היתה ידועה בפראות של החיים בה. כאשר מחיר הכסף צנח בסוף אותו עשור, הצטמקה העיר ורק החקלאים נשארו. בשנות השלושים של המאה העשרים התחילו לנצל את העיר המפורסמת לצורך תיירות – אנשים רצו לראות את המקומות המפורסמים. היום העיירה (1600 תושבים) היא מלכודת תיירים משומנת היטב. נהנינו מאד.

Tombstone - 4th and Fremont
4th and Fremont, Tombstone, Arizona
IMG_4207
Gun-flight site

הצילומים ממעל הם של האתר המפורסם ביותר בכל המערב הפרוע – מקום הקרב המפורסם של OK Corral. האמת היא שאותו OK Corral בכלל קצת במורד הרחוב, והיה מקום בו מטפלים בסוסים (אוכל, הנעלה וכדומה). הקרב נעשה בסמטה שבפינת הרחובות 4th and Fremont, בצילום למעלה, במקום בו השלט מצביע על המקום. שני הבניינים הירוקים היו שם בזמן הקרב: 26.10.1881. (הבניינים, ורוב העיר נשרפו זמן קצר אחר כך, אבל שוחזרו עוד באותו זמן). בין שני הבניינים היתה סמטה פתוחה, אבל בינינו סגרו את זה בקיר הנראה בצילום העליון. בצילום התחתון, נראה המקום מהצד השני של הקיר. יש שם תצוגת בובות בגודל טבעי בדיוק במקום הקרב. ראינו שם גם מופע קצר של שיחזור הקרב באופן די משעשע.

למי שמתעניין, ניצן לקרוא על המקום והקרב בויקיפדיה. בנוסף נעשו על ההיסטוריה סרטים מפורסמים: Tombstone וגם Gunfight at the OK Corral.

IMG_4216
Gun Fight Re-enactment

הרחוב הראשי של העיר (רחוב אחד ליד) אינו סלול (כמו שהיה פעם) ומלא בחנויות יפות, מסעדות ושאר דברים לעשות. לדוגמה, נכנסנו לחנות שהיא מטווח אקדחים, וירינו שם במטרות, עם כדורי צבע. בידור לכל המשפחה! עשינו גם סיור מודרך (אפשר ב"טיולית" או בכרכרה עם סוסים. אנחנו היינו בטיולית. ביקרנו בבתים מפורסמים כולל בית המשפט, והגרדום שיש בחצרו האחורית:

IMG_4201
Allen Street, the main tourist trap
IMG_4204
One of the signs on Allen Street
IMG_4243
כאן נערך משחק הפוקר הארוך בהיסטוריה, יותר משמונה שנים, וכל הציוד מקורי פרט לכסף
IMG_4252
הגרדום בחצר האחורית של בית המשפט

היה יום מהנה מאד.

שבת: תחילת הנסיעה חזרה דרך Imperial National Wildlife Refuge

הנסיעה מטוסון הביתה (San Francisco Bay Area) אורכת כחמש עשרה שעות בתנאים אידאליים. היו לנו שלושה ימים להגיע הבייתה, ועשינו זאת בקושי. רצינו להגיע לשמורה Imperial National Wildlife Refuge על נהר הקולורדו. הגענו לשם אחר הצהריים של אותה שבת בנסיעה שכללה רק הפסקה לארוחת צהריים ולתדלוק. יש שם ציפורים לרוב בכל מיני נקודות תצפית אל נהר הקולורדו מצידו המזרחי (אריזונה), והגישה אליהם בעיקר ברכב שטח. אנו יוצאים לטיולים רכב כזה, אז הכל היה בסדר. הנה נוף הנהר:

DSD_1932
Colorado River

לא היה לנו הרבה זמן, והיו הרבה מקומות לעצור ולהשקיף על הציפורים והנוף. הוספנו גם מסלול הליכה קצר של קילומטר וחצי לכיוון ההפןך מהנהר. כאשר מתרחקים מעט מהנהר חוזרים למדבר היפה של אריזונה:

DSD_2056
Desert View

אגב, אחד מצילומי Coyote למעלה הוא משם. תוך שלוש שעות הכל החשיך ונסענו אל העיר Yuma לשנת הלילה. התכנון היה לבקר בכלא ההיסטורי של העיר ואז לנסוע הבייתה.

ראשון ושני: המסע מהכלא של Yuma, Arizona וחזרה הביתה

יש רק שני סרטים בסדרה המפורסמת (בארץ) ואהובה עלי במיוחד: טריניטי ובמבינו. סרטי מערב פרוע שנעשו על ידי איטלקים. זה מתחיל קצת אחרי שבמבינו בורח מהכלא האיזורי בעיר Yuma, חוצה אצ המדבר לכיוון מערב, ובסופו של הסרט השני יש קרב מפורסם באתר היסטורי: Mission San Jose, שבמקרה הוא במורד הרחוב מממקום מגורינו. אז הנסיעה חזרה נראתה לי מעין שחזור של המסע של במבינו. התחלנו את היום בביקור בכלא ההיסטורי של העיר.

DSD_2168
מגדל השמירה של הכלא

הכלא שימש לכליאת אלפי פושעים, וגם כמה פושעות. התנאים נראים לנו איומים היום, אבל זה נחשב כלא מתקדם וטוב בתקופה ההיא.

DSD_2190
תאי הכלא
DSD_2200
בתוך תא אחד

ממעל, שורות של תאי כלא, בכל אחד שוכנו שנים־עשר אסירים. היתה לכלא ספרייה, האסירים עסקו במלאכה והיתה חצר לטיול. ביררתי, ואכן ברחו משם כמה עשרות אסירים, אז הסיפור של במבינו נראה סביר.

DSD_2202
הצינוק החשוך

ממעל, צילום הכניסה לצינוק. זה תא כלא ללא אור ובאמצעו כלוב מתכת בו היו כולאים את המסכנים. היו שם הרבה עטלפים שחירבנו על האסירים מלמעלה (ראינו עטלף). אחר כך יצאנו למסלול הליכה לאורך נהר הקולורדו, צמוד לכלא.

DSD_2267
נהר הקולורדו

משם נסענו שעתיים אל תוך קליפורניה, והגענו אל שמורה שהיא על שפת האגם הגדול בקליפורניה: The Salton Sea. היינו שם פעם בעבר וראינו ציפורים לרוב. ככה היה גם עכשיו. זה המקום המומלץ למי שרוצה לראות שלווים ממין Gambel’s Quail. הם כל כך קרובים שזה עובד גם במצלמה של אשתי, ואפילו בטלפון:

DSD_2435
Gambel's Quail

היו שם כמובן גם אווזים לרוב. כל הנקודות הלבנות בדשא הם אווזי שלג:

DSD_2518
Sony Bono National Wildlife Refuge

נסענו עוד שעתיים צפונה והגענו אל מול השמורה Joshua Tree National Park שפגשנו בעבר. על פי Waze משם זה רק שבע שעות הבייתה, ויש לנו למחרת את כל היום. בינתיים כבר סיימנו את Watership Down והיינו באמצע הספר הבא. הבנות רצו ספר בו מככבות גם דמויות נשיות, אז עברנו לשמוע את The Wonderful Wizard of Oz.

למחרת עצרנו בשמורה קטנה על הבוקר, ועשינו מסלול למציאת ינשופים. צילמתי ינשוף אחד. ואז בעשר בבוקר יצאנו לדרך. בתנאים טובים זה היה צריך לקחת שבע שעות. אבל היה זה ראש השנה, יום בו אמריקאים חוזרים מחופשה (ממש כמונו), וזה ארך שתים־עשרה שעות מתישות. אני בטוח שבפעם הבאה שנרצה לבקר בדרום אריזונה, נעשה זאת בטיסה.

סיום

זו לא רשומה אופיינית לי. אני מעדיף להתרכז בבעלי החיים. אבל הנוף וההיסטוריה היו הכוכבים של הטיול. הפעם הבאה, אראה את הציפורים שצילמתי.

 

5 תגובות בנושא “מסע לדרום אריזונה

  1. וואו, איזה טיול מדהים! וכל הכבוד לבנות ששורדות נסיעות ארוכות ומתישות כאלה! הרעיון של Audio Books נהדר. אפשר גם לקחת לפטופ ולהקרין בו סרטים…
    יש לי המון מה לומר על הטיול והתמונות (חוץ מהעובדה שכל הזמן אמרתי – וואו, גם אני רוצה!)
    בתמונה הראשונה התחפשת ל-Nearly Headless Pappa Quail? מחקת לעצמך את הראש בצורה מאד מוזרה… להבא אפשר פשוט להדביק סמיילי או משהו כזה על הפנים… 😉
    וה-Roadrunners! אני מתה לפגוש אותם, הרגע שראיתי אחד היה ממש לא מספק בשבילי.
    גבעת ווטרשיפ זה ספר נפלא. אני, כמובן, מכירה את לוז-רה, רם-ראש וחומש, ולקח לי כמה שניות להבין את השמות המקוריים 😉
    הדקלים – וושינגטוניות – באמת נראים טוב יותר במעיינות המדבריים. הרבה יותר מאשר אצלינו, כאן שותלים אותם…
    האם ראיתם Gila Monster? זו לטאה מדהימה שהייתי שמחה לראות.
    הלכתי לבדוק מה זה Javelina, וגיליתי שקוראים להם גם peccary (בעברית: פקארי) – והם המקבילים של החזירים באמריקות. מגניב 🙂
    וטריניטי ובמבינו… נפלאים! אבא שלי ממש אהב אותם, ובזכותו כל המשפחה 😀
    בקיצור, תודה על רשימה מרתקת.

    אהבתי

    1. קודם כל תודה. את כמובן מוזמנת לטיול שם איתנו, באביב זה הרבה יותר טוב.
      1. כתבתי את זה מהר, וגם עיבוד הצילומים היה בחטף. עדיין אין לי זמן
      2. לא ראינו זוחלים. היה מזג אויר נוח, אבל בשבילם היה קר. הם יתעוררו באביב. אגב בכל ארה"ב חורף קר מאד
      3. יש גם חזירי בר בארה"ב, אבל Javelina שהוא שם עממי של Collared Peccary הוא ממשפחה אחרת.
      אגב, המקום בו צולמו השלווים הוא המקום הכי בטוח לראות Roadrunner

      אהבתי

  2. וואו איזה טיול נפלא!!! מקומות ובע"ח שראיתי רק בסרטים ובספרים. אתם נפלאים !!! והבנות "מטפסות" לגובה (תרתי משמע)
    אין מילים בפי!!!
    תודה על השיתוף.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s