טיולים ללא עשן וגם תוספתא על נקרים

עונת השריפות של קליפורניה היתה ארוכה מהרגיל השנה, בעיקר כי גשמי הסתיו הגיעו לראשונה רק בשבוע שעבר. לפני שבועיים היינו אמורים לצאת לטיול בהרכב משפחתי לרכס ההרים הקטן בעולם, מקום בצפון קליפורניה שנקרא Sutter Buttes. זהו שטח פרטי, ולכן נגיש רק בסיור מודרך. הזמנו מקום גם לסיור וגם חדר במלון בסביבה. כמה ימים לפני הטיול התחילה שריפה לא רחוק משם. תוך יום השריפה גדלה כל כך עד שהחריבה לחלוטין עיר שלמה של כעשרים וחמישה אלף תושבים. תוך יומיים העשן מהשריפה כיסה כמעט את כל צפון קליפורניה. בסופו של דבר נשרפו כשש מאות קילומטרים רבועים של יערות, שדות ואיזורים בנויים. זיהום העשן היה כבד ומסוכן לנשימה במשך שבועיים בערך, גם אצלנו במרחק מאות קילומטרים מהשריפה. לבסוף הגיעו הגשמים בשבוע שעבר וכיבו את שאריות האש וגם ניקו את האויר.

עד היום נמצאו כמעט מאה הרוגים ויש כמה מאות נעדרים. ברדיו דיווחו שזו השריפה החמורה (או הגדולה) ביותר בתולדות קליפורניה, והאשימו את שינויי האקלים. האמת קצת שונה מהדיווחים האלה. בשנת 1906 נשרפה העיר סן־פרנסיסקו בעקבות רעידת אדמה. הסיבה היתה שצינורות הגז הטבעי בעיר לא היו בנויים לעמוד ברעידת אדמה גדולה, ובנוסף לחורבן הרגיל פרצו שריפות ענקיות. לא ידוע בוודאות כמה אנשים נספו אז בעיר, ומתוכם כמה בשריפה וכמה ברעידת האדמה. אמדנים זהירים קובעים שהיו כמה אלפי הרוגים, רובם בגלל השריפה. השריפה שהיתה בצפון קליפורניה לפני שבועיים היתה החמורה ביותר מאז האירוע של סן־פרנסיסקו. היו כמה שריפות חמורות כאלה בשנים האחרונות. חלקם הגדול התחילו בעקבות תקלות של קווי מתח גבוה, וזה הגורם שחושדים בו בשריפה האחרונה. לפני כמה שנים עבר חוק למימון תחזוקה ושדרוג של אותם קווי מתח גבוה, אבל המושל של קליפורניה הטיל על זה וטו, כנראה בגלל תג המחיר של החוק. זו כנראה הסיבה שמייד עם תחילת השריפות השנה הוא יצא אל כלי התקשורת והצהיר על האשם העיקרי: שינויי האקלים.

במקום לטייל קרוב לשריפות (האתר נמצא כחמישה עשר קילומטרים מהשריפה הגדולה), יצאנו למקום היחיד בצפון קליפורניה שלא היה אפוף עשן. נסענו אל אגם יפה בראש ההרים במזרח: Lake Tahoe המפורסם (צילום בראש הרשומה). היה שם קר מאד, והאויר היה נקי במיוחד, אז טיילנו יומיים וחזרנו הביתה.

View of Lake Tahoe from the Desolation Wilderness

פגשנו שם גם פליטים שברחו מהשריפות, וגם אנשים כמונו שנסעו למקום פחות מעושן לסוף שבוע. לפני שחזרנו חזרה הביתה גם קנינו כמה מסיכות כדי לנשום דרכן באיזור המעושן. ביום הראשון באותה חופשה עשינו מסלול לאורך מפרץ באגם: Emerald Bay. תצפית על המפרץ נראית בצילום בראש הרשומה. ביום השני, הלכנו אל ההרים שממערב לאותו מפרץ, מקום מיוער ומקסים שזכה לשם הכל כך לא מתאים לו: Desolation Wilderness. הנה תצפית מראש ההר למעלה לכיוון האגם:

Higher View of Desolation Wilderness

מלבד נוף מרהיב ואויר נקי, ראינו גם דברים אחרים. כמעט ולא היו פרחים (זו לא העונה), אבל היו בעלי חיים ובעיקר ציפורים. ביום השני היתה התלהבות גדולה במיוחד כי ראינו מספר פרטים של מלכילון צהוב כיפה, ציפור שמעולם לא צפינו בה בעבר, וכבר חשדנו שהיא סתם אגדה ולא קיימת בפועל… אולי אכתוב על מלכילונים בפעם אחרת. במקום זה, יש תוספת מידע וצילומים על נקרים – ציפורים שהקדשתי להן חמש רשומות לאחרונה. אז הנה קצת תוספת למה שכתבתי בעבר.

נתחיל עם הנקר הענק: Pileated Woodpecker (שהופיע ברשומה לאחרונה). הוא בגודל של עורב, עם הופעה מרשימה וקולני מאד. לקראת אמצע הדרך ביום הראשון, שמענו נקר כזה צועק בקול ומנקר עץ גם כן בקול גדול. הם יכולים להישמע ממרחק של קילומטרים, אז חשבתי שהסיכוי לראותו די נמוך. אבל הבת הגדולה קראה אליו בחזרה, ובסופו של דבר זיהתה אותו על עץ. הוא ברח במהירות ואנו בעקבותיו, ולא הצלחנו לצלם אותו היטב. אבל ראיתי אותו מתעופף מאיזור קינון שלו והיו שם שני חורים גדולים בשני עצים. זו הפעם הראשונה שאני מזהה בוודאות חורי קינון של נקר ענק כזה. במגדיר כתוב שהוא מנקר חורים גדולים מאד ומלבניים. מה שראינו אינו בדיוק מלבני, אבל גם אינו עגול ומדוייק כמו חור של נקר אחר. והחורים היו גדולים מאד:

Hole of a Pileated Woodpecker

Hole of a Pileated Woodpecker

לקראת סוף הטיול של אותו יום, ובמרחק כמה קילומטרים משם, ראינו שלושה נקרי ענק אחרים. הם היו קרובים יותר, והצלחנו לצלמם:

Pileated Woodpecker

Pileated Woodpecker

היינו גבוה בהרים – האגם בגובה של בערך אלפיים מטר מעל פני הים. זה איזור המחייה של נקר לבן־ראש (שהופיע ברשומה אחרת לאחרונה), ואפילו צילמנו שניים מהם, זכר ונקבה. כיוון שהם חיים רק בהרים, אנו לא צופים בהם הרבה, וגם זו חוויה משמחת.

White-headed Woodpecker – male

White-headed Woodpecker – female

חזרנו הביתה, אל העשן. הבנות הלכו לבית הספר, לפעמים עם מסיכות על הפנים, וביום שישי ביטלו את הלימודים בגלל איכות האויר. זו פעם ראשונה שביטלו אצלנו לימודים בכל השנים שאנו גרים באיזור המפרץ של סן־פרנסיסקו. בשבוע שלאחר מכן היתה חופשה מלימודים בגלל חג ההודיה. אנו תמיד יוצאים לשבוע חופשה בחג, בגלל שאין לימודים, ובגלל שיש גם חופשה ארוכה מהעבודה. ככה יוצא שאת יום־ההולדת שלי תמיד חוגגים בטיול, כי הוא יוצא תמיד בזמן החופשה…

נסענו לדרום הרחוק והגענו אל סן־דייגו ואפילו הלכנו עד לגבול עם מקסיקו, על חוף הים. אבל על כל זה אספר ברשומה אחרת. ראינו הרבה דברים יפים, כולל הציפור שכולנו קיווינו למצוא: Magpie-Jay. ראינו גם כמה ציפורים נדירות אחרות לראשונה – זה היה טיול מוצלח מאד. אבל הפעם רק אוסיף כמה פרטים קטנים על נקרים.

כתבתי בעבר על הנקר היפה והמיוחד Northern Flicker. בטיול האחרון זו היתה הפעם הראשונה בה ראיתי נקר כזה צעיר, עדיין בצבעים שלפני בגרות. הוא כבר בוגר מספיק בשביל לעוף, אבל עדיין קטן יותר מנקר בוגר וחמוד מאד. הנה הוא:

Northern Flicker – juvenile

באותו טיול ראינו הרבה פרטים של הנקר הראשון שכתבתי עליו: Acorn Woodpecker. זה נקר עם אורח חיים מאד מעניין – מי שלא קרא בעבר, זו רשומה שיש בה הרבה דברים מעניינים. אני בדרך כלל כבר לא טורח לצלם נקרים כאלה, אבל הפעם היה שם זכר אחד שעמל לתחזק את מאגר הבלוטים שלו, כי זה היה מייד אחרי הגשם. כפי שסיפרתי בעבר, הנקרים האלה מהדקים ומתחזקים את מאגרי הבלוטים שלהם לפני תחילת הגשם, ומתקנים את המצב קצת לאחר הגשם. הנה הוא בפעולה:

Acorn Woodpecker – male

ולסיום: תודה מיוחדת לכל מי שטרח להתקשר או לשלוח טקסט ולברר אם אנו חיים וקיימים ואם הושפענו מהשריפות הנוראיות של השנה.