ביקור בארץ 2018 – חלק ראשון

ביקרנו בארץ לכמה שבועות ואני חזרתי עם הבנות ביום ראשון האחרון, מאוחר בלילה. אשתי היקרה תגיע בשבת בערב. בינתיים אני נאבק בהתגברות על הפרש השעות העצום (עשר שעות), הכנת הבנות לבית הספר, איסופן אחר הצהריים, שאר פעילויות, נקיון, כביסה, בישול, שיעורי בית, וגם עבודה כי אני לא בחופשה יותר.

כמה רשמים מהארץ

הרשומה הזאת היא Teaser עם כמה צילומים, לקראת רשומות יותר מפורטות שאולי יגיעו. בשבוע הראשון, נסעתי לטיול של שלושה ימים בהר הנגב עם ידידי היקר. (אשתי והבנות הגיעו לארץ יותר מאוחר). תחילה, צפינו מרחוק במפגע הסביבתי של קיבוץ אשלים, עליו כתבתי בעבר "בחו"ל לא מתפעלים" (אני ממליץ מאד לקרוא שוב). אז לא היו לי צילומים משם, ועכשיו יש לי מרחוק. זה בהחלט מפגע נוראי שנראה למרחוק:

20181218_134331
מפגע אשלים
dsf_3582
מפגע אשלים

טיילנו בעין עבדת, מכתש רמון, חולות לוץ ולסיום הלכנו אל הנרקיסים של נחל חצץ. הנה קצת מתאבן – מבחר צילומי ציפורים מהנגב:

dsf_3635
נשר מקראי מספר 72
dsf_3828
קורא מדברי
dsf_3607
טבלן גמדי
dsf_3694
סלעית לבנת-זנב
dsf_3728
סלעית שחורת-בטן, בוגר
dsf_3815
סלעית שחורת-בטן, צעיר
dsf_3721
מדברון
dsf_3610
טריסטרמית ים-המלח
dsf_3613
שחור-הזנב
dsf_3837
חכלילית סלעים
dsf_3866
זנבן ערבי

היו שם גם פרחים:

dsf_3911
סתוונית הנגב
20181220_161942
נרקיס

היה גם נוף. הצילומים הבאים הם מתוך מכתש רמון. עמדנו על גבעת חרוט וצילמתי מסביב:

20181219_091308
הר ארדון
dsf_3704
מיצד סהרונים

מיצד סהרונים היה חוויה מיוחדת בשבילי. לפנות עשרות שנים, כשהייתי בתיכון, בילינו שם שבוע בחפירות ארכיאולוגיות. זה המקום היחיד בו השתתפתי בחפירה, וזו הפעם הראשונה מאז בה אני מבקר במקום. זה העלה זכרונות יפים, ונתן הרגשה מיוחדת שאיני מסוגל לתאר. הנה (פחות או יותר) החדר אותו אני חפרתי. חפרנו את פנים החדר ומה שמצאנו זו הרצפה. אחרים חפרו בחדרים אחרים ומצאו יותר דברים.

20181219_111539
מיצד סהרונים

יתגבר כארי

עם המאבק בתופעת jet lag, השעון צילצל בשש וחצי בבוקר. יש לי שעה להכין את בנותי לבית הספר: להעיר אותן, ארוחת בוקר, תיקי אוכל. הן לא אוכלות בקפיטריה של בית הספר כי זה לא אוכל טוב. הן גם לא אוכלות סנדוויצ'ים. צריך לבשל משהו חם ולשים בתרמוס, להוסיף ירק, פרי וחטיף בריא. בקיצור, הרבה עבודה וגם צריך להספיק לשתות שתי כוסות קפה.

כאשר אני במצב כזה בבוקר אני נזכר באימרה "יתגבר כארי לעבודת הבורא" שזה שיבוש של הפתיחה לספר ההלכה "שולחן ערוך" שכתב חכם רבי יוסף קארו (חר"י בקיצור). הציטוט היותר מדוייק הוא "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו". הכוונה היא כמובן להתעורר בהתלהבות לקראת שאר היום, אבל הדימוי עצמו טפשי ביותר. ניכר שהוא לא עיין בילדותו באנציקלופדיית "חיות הבר" ולא צפה בסרטי תעודה של BBC. אריות ישנים את רוב זמנם ואינם צריכים להתעורר בשעה יעודה לתפילת שחרית. כדרכם של חתולים מכל המינים הם לא שמים על אף אחד.

הספר ממשיך בהוראות מדוייקות לסדר הקימה בבוקר (יתלבש בשכיבה, ינעל את נעליו ימין ואחר כך שמאל ואז יקשור אותן שמאל ואחר כך ימין. ככה יוצרים עם שלם שחולה ב־OCD. אחר כך הוא נותן הוראות מדוייקות איך לשבת בשירותים ואיך ובמה לנגב את התחת. בשלב זה החלטתי שזה לא ספר בשבילי. אגב, הוא לא המציא את זה, אלא מסכם ומרחיב סוגיות מהתלמוד. שם מלמד אותנו רבי עקיבא איך מקנחין אחרי שהוא הציץ למעשיו של רבו (רבי יהושע) בבית הכסא (ברכות דף סב א).

מספיק לקשקש

בפעם הבאה, נמשיך עם עוד כמה צילומים יפים מהארץ.

6 תגובות בנושא “ביקור בארץ 2018 – חלק ראשון

  1. יופי של תמונות. אחת, אחת. ואגב הרב יוסף קארו היה מאבות אבותיו של ספי ושם המשפחה המקורי שלנו היה : חרי (חכמנו ר' יוסף). כשאבא של ספי עלה לארץ (1906) הוא עבד עם הטורקים ו"חרי" לא נשמע טוב, אז הוא שינה את ה-ח' ל-ה. אחיו שהיגר לארה"ב קרא לעצמו:cherry.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s