ביקור בארץ 2018 – חלק שני ואחרון

הצילום בראש הרשומה הוא של של עורבני אירופי, תת מין שנקרא "עורבני שחור־כיפה". באירופה אין לו כיפה שחורה, ורק בסביבתנו הוא דתי.

הביקורים שלנו בארץ הם תמיד מתאבן אחד גדול ללא מנה עיקרית. יש הרבה משפחה וידידים ואפילו מקומות שרוצים לראות ולכל אחד ניתן להקדיש זמן מועט, ומה שיוצא בסוף זה קצת מכל דבר ואף פעם לא מספיק. מה שיוצא הוא שמתרוצצים הרבה בכל הארץ, ולאחר כל פגישה מצטערים שלא היה עוד זמן, ו"נתראה בפעם הבאה" שמי יודע מתי תהיה.

ברשומה הקודמת סיפרתי בעיקר בתמונות על מה שראיתי בהר הנגב. הפעם, מה היה בשבועיים הנוספים בשאר הארץ. טיילנו מעט כמשפחה בהרכב מלא. במשך יומיים יצאנו עם סבא (אביה של אשתי MammaQuail) לטיולים. הראשון היה לעיר העתיקה בירושלים. בטיול השני, הלכנו סביב הר איתן וירדנו למעין סטף. שבוע אחר כך, לקחה אותנו עננת לתור אחר פרחים (אמרו שיש כלניות) בכוכב יאיר. תודה מיוחדת לעננת על העזרה בזיהוי כמה צילומים.

ירושלים

הלכנו על חומת העיר העתיקה, צפינו בכותל, אכלנו בממילא, והמשכנו אל כנסייה ארמנית ואחר כך כנסיית הקבר. בדרך קנינו מזכרות לחברים באמריקה, וסתם דברים בשבילנו. וגם ראינו ציפורים. אני לא הבאתי מצלמה לטבע העירוני, והצילומים של הבת הגדולה. היא מצאה קאקים, ממשפחת העורביים, קרובים לסוג "עורב" אבל אינם עורבים (באנגלית: Jackdaw).

img_8589
קאק על חומת העיר ירושלים

רושם מעניין מהארץ

היה קר וגשום ברוב השהות בארץ. לפעמים הלכתי ברחוב עם מעיין סווטשירט – המונח המדוייק באנגלית הוא hoodie כי יש לו כובע. ככה צילמה אותי הבת הגדולה:

img_8752

זו מתנה שקיבלתי מאשתי, אחרי שהיינו בהופעה המהממת של הלהקה King Crimson. יום אחד ברחובות רחובות, חלפתי על פני אשה זקנה ברחוב צדדי, והיא הביטה עלי במבט מוזר, ואחר כך הסתובבה לכיווני והתחילה לצעוק בקולי קולות ברוסית. הבהרתי לה שאיני דובר רוסית, אבל אני חושב שהבנתי את רוח הדברים. בישראל, אנשים מרשים לעצמם להעיר לאחרים על מראה ולבוש ושאר דברים. באמריקה זה כל כך לא מקובל כך שהייתי מופתע ביותר.

סטף והר איתן

בהליכה סביב הר איתן הובטחו לנו מרבדי רקפות, אבל רק מעט מהן פרחו. זה היה לפני שבועיים, כנראה שעכשיו זה הזמן. אשתי לא הביאה מצלמה משלה, ובמקום זה חלקה מצלמה פשוטה עם הבת הגדולה. הצילומים של שלושתינו. היו שם הפרחים הרגילים של הארץ, שכל כך מיוחדים למי שגר באמריקה:

dsf_3953
נרקיס מצוי
dsf_3976
פריחת השקד

היו גם דברים שלא זיהינו (הכוונה שאשתי לא זיהתה, כי לי אין סיכוי). עצרנו ליד פרח צהוב, וסבא טען שיש לו עכשיו אפליקציה בשביל זה. האפליקציה טענה שזהו כנראה פרג קליפורני, ואנחנו הגבנו שכדאי לזרוק את האפליקציה לפח. אני לא מכיר הרבה פרחים, אבל את הפרח הלאומי של קליפורניה אני יכול לזהות. אשתי טענה שזה כנראה איזה מין של St. John's Wort ולפי זיהוי של עננת זו כנראה לוטמית דביקה.

img_8702
זה לא פרג קליפורני

היו גם לטאות נחמדות:

img_8692
חרדון מצוי
dsf_4017
לטאה זריזה

והיו ציפורים, כולל אדום־חזה שלא יצא טוב בצילום. הצילום של העורבני הוא משם, והבת הגדולה התלהבה מכך שזו פעם ראשונה שהיא מצלמת עורבני. היא התאכזבה שלא נבקר בשמורת החולה הפעם, כי רצתה לחזור על מה שעשינו בביקור הקודם, והפעם עם מצלמה.

dsf_3985
סבכי שחור-ראש – נקבה
dsf_4024
פרוש מצוי
dsf_4060
עורב אפור

בסוף המסלול מצאנו פרפר נחמד וגם כרכום (היו כמה פחות מוצלחים קודם לכן). את הכרכום זיהיתי לפי רשומה מאד מוצלחת של עננת על "איך מבדילים בין סתוונית, כרכום וחלמונית?". הפרפר הוא דוגמה לצילום שהצליח לביתי עם מצלמה פשוטה, ואני לא הצלחתי טוב עם מצלמה מיוחדת. לפעמים מקום ותזמון חשובים יותר.

img_8734
לבנין הכרוב
img_8740
כרכום חורפי

היה גם נוף, ובסוף נסענו לאבו גוש לארוחה. יום מוצלח ביותר.

img_8747
תצפית אל הדסה וירושלים ממעין סטף

פרחים בכוכב יאיר

dsf_4068
רקפת

שבוע אחר כך באה עננת לבקר אותנו ויצאנו לטיול קטן בכוכב יאיר לראות פרחים. לא רק שראינו פרחים ופטריות וציפורים (ויצאנו לטבע), גם קיבלנו הדרכה צמודה מעננת, שהיא מומחית לכל מה שצומח בארץ. הלכנו לאורך המסלול וצילמנו פרחים ופטריות, ובדרך חזרה (על אותו מסלול) צילמתי ציפורים. עננת מצאה עבורנו פטריה יפה ומיוחדת (ומסריחה). היא גם אמרה לנו מה זה, אבל שכחתי, אז נעזרתי בבלוג שלה לזהות: כישורית מרושתת – Colus hirudinosus

dsf_4072
כישורית מרושתת

היו גם קצת רקפות ושאר פרחים, אבל רצינו לראות כלניות. תחילה מצאנו רק לבנות. בהמשך הדרך פתאום מצאנו אחת אדומה ואחר כך עוד. עננת הסבירה לנו שהפרחים האדומים ייחודיים לאיזור שלנו, כי אצלנו יש חיפושיות שרואות צבע אדום, ולכן הפרחים מפרסמים את עצמם בצבע אדום. באירופה אין מאביקים כאלה אז הפרחים שזקוקים לחרקים לצורך האבקה בוחרים בצבעים אחרים אותם החרקים יכולים לראות. רצינו גם לראות כלנית סגולה, אבל הן פורחות כמה שבועות מאוחר יותר. בסוף הצלחנו למצוא אחת ורודה.

dsf_4075
כלנית מצוייה
dsf_4079
כלנית מצוייה
img_8821
כלנית מצוייה

אני מסיים עם כמה מהציפורים הנפוצות של ארצנו, אלה שהצילומים הצליחו:

dsf_4081
בז מצוי
dsf_4088
עלווית חורף
dsf_4093
ירגזי מצוי
dsf_4097
בולבול צהוב-שת

סיום

היה קצר מאד. למרות שאלה שלושה שבועות, עדיין אני תמיד מרגיש שאני חייב התנצלות לכל אחד ואחת שלא מיציתי את הזמן איתם.

6 תגובות בנושא “ביקור בארץ 2018 – חלק שני ואחרון

  1. אני מאד שמחה שהצלחנו לנו להפגש 🙂
    אני משנה את דעתי מלוטמית דביקה ללוטמית ערבית. אבל נשארת איתנה בדעתי שזה לא פרע (St. John's wart) ובטח שלא פרג קליפורני 😀

    אהבתי

  2. ואני מסכימה עם עננת. אגב לבנין הכרוב "יושב" על רוזמרין רפואי. אף פעם אי אפשר להספיק את כל מה שרוצים, ובכל זאת הספקתם לא מעט. נשיקות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s