ביום העצמאות האמריקאי האחרון (4 ביולי 2019) יצאנו לשבוע חופשה בצפון מדינת וושינגטון, בעיקר כדי לבקר בצד הצפוני של רכס ההרים Cascade Mountains. הצד הדרומי של רכס ההרים נמצא בצפון קליפורניה והוא אחד המקומות היפים והאהובים עלינו ביותר: Lassen Volcanic National Park. הצד הצפוני גם הוא יפה מאד אבל זו הפעם הראשונה בה אנו מבקרים שם. גם שם זוהי שמורת טבע: North Cascades National Park. ממערב לרכס ההרים יש את חוף האוקיינוס השקט. זהו איזור גשום בכל ימות השנה, ומיוער באופן מיוחד: זהו יער גשם ממוזג. כלומר: יער גשם, אבל האקלים ממוזג. ואכן הכל היה שם ירוק מאד, גם בקיץ. רכס ההרים עצמו הוא קצת וולקני, והרבה ממנו נוצר כתוצאה מכניסה של לוח טקטוני אחד מתחת ללוח של יבשת צפון אמריקה. הרכסים מלאים בקרחונים, אבל בגובה נמוך יותר זה עדיין יער גשם. הלכנו ביערות גשם וראינו הרים עם קרחונים: מוזר ויפה במיוחד. בצד המזרחי של ההרים האקלים אחר. עדיין גשום שם למדי, אבל בחורף מושלג מאד, ובקיץ חם יותר. זה אינו יער גשם, אלא יותר עשוי ממחטניים, וחלק מהנוף אפילו ללא עצים. שהינו יומיים בצד מערב (ליד החוף, אחר כך יומיים בצד המזרחי, ולבסוף חזרנו אל המערב (אותו מלון) כדי שנהיה קרובים יותר למסלולי הטיול שרצינו לעשות בפארק.
הפעם אני כותב רק על הצד המזרחי, וליתר דיוק רק על המלון בו שהינו. שהינו שני לילות בעיירה Winthrop שממזרח להרי North Cascades במדינת וושינגטון. זו עיירה קטנה מאד בסגנון מערב פרוע (western) עם מרכז עיר מעניין, מלא חנויות, מלונות, מסעדות וכיוצא באלה. בחרתי את המלון היקר בעיר, בעיקר בגלל שפירסמו שיש לחדר "נוף של נהר" (river view). שם המלון גם הוא "נוף של נהר" אבל בספרדית: rio vista. מסתבר שכל החדרים עם נוף של נהר, או ליתר דיוק שני נהרות, אבל יש כמה חדרים שהנוף מוסתר על ידי עץ. בתמונה ממעל, הנוף שנשקף ממרפסת החדר כפי שצילמתי בטלפון.
ערב ראשון במלון
כשהגענו למלון, התחילה סופת גשם חזקה. בקבלה אמרו שככה זה בימים האחרונים: יום יפה, פתאום מגיע מבול ואחר כך שוב יפה. ככה זה נראה ממרפסת החדר.
זה היה מאוחר, ולא הייתי רעב, אז אני נשארתי בחדר ואשתי והבנות יצאו למסעדה (אין אוכל במלון). הגשם נפסק, ויצאתי אל המרפסת להשקיף על הנעשה. מצד ימין (צפון) רואים שני נהרות וביניהם רצועת אדמה. הנהר הקרוב אלינו נקרא Chewuch והרחוק מאיתנו נקרא Methow (שמות אינדיאניים). בצד שמאל (דרום) הנהרות מתמזגים לאחד ומכאן ואילך הנהר נקרא Methow.
אחר הגשם עפו כמה סנוניות מעל המים, אבל היה כבר חשוך ולא טרחתי להוציא מצלמה. קיוויתי לראות מין חדש לי של סנוניות, שנדירות מאד בקליפורניה אבל אמורות להיות יותר נגישות באיזור הזה, ונוהגות להמצא על חופי נהרות. הן נקראות Bank Swallow (בעברית אולי "סנונית גדות") אבל אני אוהב לקרוא להן "סנונית הבנקים". קשה היה לדעת בחושך, אבל מה שראיתי כנראה היה סנונית אחרת. פתאום עבר ממעל עיט בוגר (סמל ארה"ב: עיטם לבן־ראש, Bald Eagle). גם אותו לא צילמתי, אבל הוא יחזור…
בוקר ראשון במלון
בבוקר הוצאתי את המצלמה ויצאתי למרפסת לראות מה קורה. היו שם כמה ציפורי חוף ממין מוכר מאד מקליפורניה: Spotted Sandpiper. גם כמה נשרים נחתו לביקור, ועורבים הציקו לנשרים עד שהם עזבו את המקום.
הסנוניות חזרו, והתעופפו מעל המים. באור יום מלא ראיתי שיש לסנוניות ישבן לבן זוהר, כלומר אלה הסנוניות היפות ביותר בצפון אמריקה: Violet-green Swallow. הן מוכרות לנו מאד מקליפורניה, אז קצת התאכזבתי. היו גם כמה ציצניות, יפות מאד אבל שוב מוכרות. לא טרחתי לצלם אותם בתעופה: זה לא יוצא טוב ויש לי צילומים טובים ממקומות אחרים. אני מביא פה שני צילומים להמחשה.
לקחתי את הבנות לארוחת בוקר במסעדה, וכשחזרנו הסתכלתי שוב מהמרפסת. העיט של אתמול (כנראה) חזר ונעמד על העץ ממול.
לא עבר זמן רב והעורבים באו שוב והתחילו להציק לעיט, עד שלבסוף ברח משם. בינתיים עברה בלשון האדמה שבין הנהרות איילה חמודה, אבל צילמתי את העיט. לא נורא, האיילה תחזור.
ערב שני במלון
במהלך היום טיילנו בכמה מקומות, ואפילו צלמנו כמה ציפורים חדשות כולל את סנונית הבנקים, ולבסוף חזרנו בערב מאוחר למלון. השעה מאוחרת, כבר תשע בערב, אבל יש קצת אור כי אנחנו די בצפון בזמן קיץ. הסנוניות התעופפו מעל המים, אבל פתאום הופיעו ציפורים גדולות בהרבה, עם כנפיים חדות יותר ותעופה עוד יותר מהירה ומרשימה. תחילה חשבתי שזהו סיס שחור כי אמרו לנו לנו שהם פעילים באיזור. אחר כך ראינו שיש לציפורים כתם לבן בכל כנף, והציפורים קצת גדולות מכדי שיהיו סיס. מסתבר שאלה Common Nighthawk שזהו מין של תחמס. תחמסים הם ציפורי לילה, ובדרך כלל לא רואים אותם, רק שומעים, כי הם מתפקדים בחושך מוחלט. בזמן אור יום, הם רובצים על הקרקע, או על ענף עץ, אבל יש להם הסוואה כל כך יעילה שנדיר מאד לראותם באור יום. זו הפעם הראשונה בה ראינו תחמסים. ניסינו לצלם: אני עם מצלמה גדולה, והבת עם מצלמה קטנה יותר. שתי המצלמות אינן בנויות לצילום לילה. אני השתמשתי בפוקוס ידני (כיוונתי לעץ באמצע הנהר, וקיויתי שחלק מהצילומים יהיו בטווח הנכון). הבת צילמה עם פוקוס אוטומטי, שזה קשה במיוחד כאשר האובייקט בתעופה, במיוחד במהירות כזאת גדולה ובאור כל כך נמוך. בחלק מהתמונות רואים גם תחמס וגם סנונית. הסנונית היא הקטנה מבין השניים. זה מה שיצא:
כאשר ירד הלילה לחלוטין, הסנוניות כבר עזבו את המקום, וגם התחמסים התחילו להתפנות, אבל אז יצאו עטלפים לעוף מול עינינו. גם הם עפו מהר, ואני לא טרחתי לנסות לצלם. אבל הבת הגדולה המשיכה לצלם, וחשבה שלא הצליחה לתפוס דבר. בבית הסתבר שהיא הצליחה לפחות להראות עדות של עטלף:
בוקר שני במלון
בבוקר ארזנו כדי לנסוע חזרה לצד המערבי של ההרים, לטיולים הבאים. בינתיים, חזרה האיילה של אתמול והסתובבה שם לתצלום אחרון.
סיום
הגישה שלנו לבתי מלון היא כמעט תמיד מעשית: לא יצאנו לחופשה כדי לראות את המלון אלא את הטבע, או כל יעד אחר. מלון זה מקום לישון בו, אולי לאכול ארוחת בוקר, ואז לצאת כמה שיותר מהר לראות את מה שחשוב. הפעם ניסיתי כמובן להיות מעשי כמו תמיד, אבל הבטיחו תצפית אל הטבע, ואכן קיימו את ההבטחה.
אחרי שעזבנו את המלון, נסענו דרך השמורה והלכנו כמה מסלולים על ההרים. במסלול הארוך ראינו כמה דברים יפים במיוחד ואחד מהם נדיר מאד. הלכתי עם הבת הגדולה מלפנים ופתאום שתי ציפורים די גדולות עפו מולנו, וצעקו מין קריאה שאיני מכיר. היו להן כתם לבן בכל כנף, ומייד זיהיתי את כוכבי הלילה הקודם: תחמסים ממין Common Nighthawk. כנראה משהו הטריד אותם ממנוחתם על הקרקע והם שיפרו עמדות למקום אחר. יש לי אפליקציה בטלפון (מגדיר עם הקלטות של קריאות הציפורים), אז וידאתי במקום שאכן הקריאה היתה מה שחשבתי. נדיר מאד לראות תחמסים באור יום: זה היה משהו מיוחד. גם חשבתי שראיתי איפה הם נחתו, וחיפשתי שם כמה דקות, אבל כאמור ההסוואה שלהם כל כך טובה שלא ראיתי דבר. זה היה מהיר למדי, אז גם צילומים אין לי.
מכתבים ורעיונות 
יופי של תצפיות ושל תמונות!
הגישה שלנו למלונות דומה…
אהבתיLiked by 1 person
נפלא! תמונות נהדרות, ויופי של נוף. נראה שהמלון הזה באמת שווה 🙂
את ה-Waxwing ראיתי פעמיים בחיים – אחת באזור אולבני ואחת באזור סן פרנסיסקו, שתיהן לפני שנת 2000…
אהבתיאהבתי