לפני שנים רבות, כאשר התחלתי בתחביב של צילום ציפורים (במצלמה דיגיטלית), המקומות העיקריים לצילום היו בעבודה ובחצר הבית. בעבודה יש מאגר מים ושם צפיתי בברווזים ואנפות. בחצר הבית היו עצים ושם צפיתי בהרבה פריטים ממשפחת הפרושיים, וגם יונים וחטפיות ודרורים. פרושים הם ציפורים קטנות, עם מקור עבה (לפיצוח זרעים). בארץ מוכרים ונפוצים הפרוש המצוי, הירקון וכמובן החוחית שמכונה באנגלית Goldfinch. גם בקליפורניה לפעמים רואים את החוחית, אבל אלה פליטי תרבות. הצילומים הבאים הם מישראל:
באמריקה נפוצים במיוחד שני סוגים של פרושים (Finches). סוג Haemorhous שצבעם אדום והנפוץ בהם הוא פרוש הבית (House Finch). הסוג Spinus בעיקר בצבעי חום וצהוב, ורובם נקראים באמריקה Goldfinches על שם הצבע כנראה. מהסוג הזה יש בעיקר נציגים באמריקה, אבל גם מין אירופי שנמצא בארץ: European Siskin (בעברית: חורפי). יחד, ישנם שבעה מינים משני הסוגים הללו בארה"ב (שלושה אדומים וארבעה צהובים), וכולם מופיעים בקליפורניה. כפי שכתבתי ברשומה על "שיפוץ מחשב", השנה יצא לנו לצפות ולצלם במין הנדיר יותר מבין השבעה. בכל שאר המינים (נפוצים כולם) צפינו יותר, אז עלתה בי המחשבה לכתוב על הסוג הזה. כמו שסיפרתי, בעיות טכניות של המחשב גרמו לדחיית הפרוייקט. עוד לא השלמתי את סיווג כל הצילומים שלנו, אבל יש לי מספיק חומר לרשומה הנוכחית.
תחילה, צילומים של פעם. ככה זה נראה בצילום משנת 2009 במצלמת Canon פשוטה. זה העץ בחצר הבית הקודם. שתי הציפורים האדומות הן House Finch. הּציפורים הקטנות הצהובות הן American Goldfinch (נקבות). ובתחתית יונה: Mourning Dove.
בצילום הבא, עץ אחר באותה חצר בשנת 2011. הפעם יש House Finch בודד, וחבורה של Lesser Goldfinch. הזכרים עם כיפה שחורה (אחד עם חזה צהוב ואחד לא). הנקבות בצבעי אפור או צהוב דהוי. אגב, Lesser Goldfinch נחשב לקטן מכל משפחת הפרושיים.

והנה נקבת Lesser Goldfinch בתנוחת אכילה אופיינית, שוב באותו מקום.
פרושים אדומים
שלושה מינים אדומים נמצאים בארה"ב מהסוג Haemorhous. המשותף לכולם הוא שלזכרים יש צבע אדום בולט (מלבד חום מפוספס), והנקבות רק בגווני חום עם ניקוד או פסים. קל יותר להבדיל בין הזכרים, וקשה הרבה יותר עם הנקבות. המין הנפוץ במין כולם הוא House Finch (בעברית אולי: פרוש בית). הנה זוג בשכונה שלנו: הזכר באדום, והנקבה חומה. לשניהם פסים בולטים לאורך כל הבטן (סימן הזיהוי הבולט ביותר).
כפי שתיארתי ברשומה על התצפיות ליד החוף בתחילת השנה, יש לפרוש הבית הזכר גם מופע צהוב ומופע כתום. הנה הצילומים שהשתמשתי בהם ברשומה הקודמת:
שני המינים האדומים הנותרים הם Purple Finch (פרוש סגול? למרות שאינו סגול), ו Cassin’s Finch. ה"סגול" נמצא גם באיזור מגורי, אבל ראיתי אותו בסביבה רק פעם אחת. לעומתו, יש לנסוע צפונה כמה שעות כדי לראות את Cassin’s Finch, אבל יש לנו צילומים שלהם מקליפורניה. הצילומים שיופיעו פה הם משתי גיחות שעשינו לאחרונה אל אורגון שמצפון לנו. הנה צילומי ה"סגול", Purple Finch, רק זכרים. הראשון מקליפורניה והשני במדינת וושינגטון.
הזכרים אדומים מאד, ללא פספוס על הבטן וללא דוגמה בולטת על ראשו. הנה Cassin’s Finch זכרים מהטיול אל אורגון. הצבע האדום פחות בולט בבטן, ויש לחלקם דוגמה בולטת על הראש. הראשון עם דוגמה כזאת, השני פחות.
והנה צילומי השוואה בין הנקבות של Cassin’s Finch ו Purple Finch. למין Cassin’s יש מקור קטן יותר בממוצע, וקצת יותר צבע לבן בראש. מאד קשה להבדיל ביניהן.
פרושים צהובים – American Goldfinch and Lesser Goldfinch
שני הפרושים הצהובים הנפוצים במיוחד באמריקה הם American Goldfinch ו Lesser Goldfinch. יש הבדל גדול בצבעים בין זכרים לנקבות (הצבע הצהוב החזק שמור לזכרים). אצל שני המינים האלה יש גם הבדל גדול בין צבעי הציפור בעונת הרביה לבין שאר השנה. הצילום בו פתחתי את הרשומה מראה נקבות של American Goldfinch בעונת הרביה (צבע צהוב בהיר). הזכר בולט וקל לזיהוי בעונת הרביה (קיץ), צהוב בוהק, מקור ורוד. הנקבה חומה (בצילום השני).
הנה זכר בחורף, הצבע די דהוי.
והנה קבוצה בחורף (מהטיול האחרון). הנקבות חומות יותר.
המין שני, Lesser Goldfich, קטן יותר ונחשב לקטן מבין כל הפרושים. הזכרים צהובים עם כיפה שחורה גדולה יותר וגב כהה. יש תת-מין מזרחי שגבו שחור לחלוטין. הנקבה כמובן בצבעים דהויים יותר, וניתן להבדיל אותה מהמין American Goldfinch כי אין לה פסים לבנים בולטים במיוחד על הכנף. הנה מגוון שלהם:
Lawrence’s Goldfinch
את Lawrence’s Goldfinch פגשנו לראשונה השנה. הם אינם נפוצים, מאד מקומיים, וקשה לראותם. למעשה אני מחפש אותם כבר יותר מעשר שנים. דווקא בטיול בזמן הסגרים האחרונים, פתאום הופיע זכר יפה על הקרקע מולנו. לזכר פנים שחורות. כמו כל מיני Spinus באמריקה, יש לו גם צבע צהוב בולט. את הנקבה פגשנו על עץ בהמשך הטיול. היא דהוייה יותר (כך מקובל אצל רוב הפרושיים).
Pine Siskin
הפרוש הצהוב האחרון אינו נקרא Goldfinch. זהו Pine Siskin והוא הקרוב ביותר למין האירופי (European Siskin או "חורפי"). הם נפוצים למדי, אבל בעיקר צפונה ומזרחה ממקום מגורינו, אז לא רואים אותם הרבה. כאשר אנו פוגשים אותם, הם לרוב בקבוצות גדולות, לפעמים של אלפי ציפורים:
הצילום הקבוצתי הוא מצפון קליפורניה. הנה דוגמאות בודדות ממדינת וושיגטון. כמו שאר הפרושים שכתבתי עליהם, הזכר קצת יותר צבעוני מהנקבה. אצל Pine Siskin ההבדל קטן. אסיים עם שני צילומים שלהם, זכר ונקבה.
אני קוראת את הפוסט ושומעת את הפרוש שלי בגינה, שחזר בחורף… איזה פרושים נהדרים! ,תודה על היופי הזה
אהבתיאהבתי
מקסים מחדיר חמצן נקי לחיינו לקרוא אותך…..המשך
אהבתיLiked by 1 person
כל הכבוד על הידע ויכולת הצילום
אהבתיאהבתי
איזה מגוון עשיר, תענוג לעיניים. תודה
אהבתיאהבתי