על חופשת חג המולד האחרונה סיפרתי בשתי הרשומות האחרונות, האחת על כבשים והשניה היא החלק הראשון של התערוכה הנוכחית. הפעם, החלק השני והאחרון עם צילומי בעלי חיים מהשבוע האחרון של 2020. היו לנו כמה "ציפורי יעד", מינים שלא רואים קרוב יותר לבית ושנפוצים יותר באיזור היעד – מזרחית לקליפורניה ובאיזור מדבר מוהבי. המינים האלה כוללים ציפורים שכתבתי עליהן בעבר, ולפעמים כאלה שלא היו לי צילומים טובים שלהן ונאלצתי להסתפק במה שהיה. רצינו כמובן לראות גם מינים חדשים. היעד שלי היה שני מינים של Thrasher, ולעומתי לבת הגדולה היה יותר למה לצפות כי הנסיון שלה קטן יותר. כך יצא שהיא היחידה שצפתה במין ציפור שחדש לנו לחלוטין אבל הצילום שלה לא יצא טוב. לפחות היא רשמה כמה מינים חדשים לה שצולמו טוב, וחלקם יופיעו פה.
Roadrunner
כמובן שכאשר יורדים דרומה למדבר, רוצים לראות את הקוקיה האצנית: Greater Roadrunner. כתבתי רשומה נפרדת על הקוקיה ועל יריבה המר: Coyote. כפי שצפיתי מראש, כבר בנסיעה בתוך קליפורניה התחילה הבת לצעוק: הנה Roadrunner. הם נפוצים בצד כביש חמש קצת צפונה מהעיר Bakersfield. אני לא ראיתי אותם כי עיני היו לכיוון הכביש. לא נורא, ראינו אותם כמה פעמים במדבר מוהבי. כבר ביום הראשון לטיול, אחרי מסע בתוך קניון עם פטרוגליפים, בילינו אחר צהריים קצר בשמורת ציפורים בעיר: Clark County Nature Preserve. מחוז קלארק הוא המקום בו נמצאת העיר לאס ווגאס, וזה אתר של המחוז. מרכז המבקרים היה סגור, כמו ברוב המקומות בהם היינו, אבל השבילים פתוחים לציבור, וגם השירותים. יש בשמורה כמה בריכות, עובר בה נחל גדול ויש מסלולי הליכה לצפיה בציפורים הרבות. די בהתחלה פגשנו בציפור הראשונה, על שביל ההליכה.
היו שם זוג שלא ממש הוטרדו מהאנשים. אחד מהם התייבש בשמש בצידו השני של הנחל, ודאי לאחר רחצה במים. השני הסתובב בשדה שליד השביל, קרוב מספיק בשביל צילום טוב.
ביקרנו בשמורה הזאת שוב, ביום האחרון לטיול – ראש השנה של 2021. זוג הציפורים היה שם, ועוד מבחר גדול של תצפיות.
Red Rock Canyon State Park
המקום בו בילינו הכי הרבה היה שמורה ממערב לעיר לאס ווגאס: Red Rock Canyon State Park. יש שם מסלול נסיעה בתוך השמורה, עם מסלולי הליכה שיוצאים ממנו. הנוף הוא קניונים שנוצרו באבן חול אדומה, וגם בתצורות גיאולוגיות אחרות. אני מעדיף את הנוף של Valley of Fire (מהרשומה על הכבשים). בילינו שם יומיים וחצי. היו יחסית מעט בעלי חיים ויותר נוף והליכה. כמובן שכמו ברוב הטיול צפינו במחזות הנפוצים של Phainopepla and Gnatcatcher. חיפשנו שם ובמקומות אחרים את ציפור היעד Pinyon Jay שהוא עורבני כחול לחלוטין. לא ראינו אותם כלל. ציפור יעד אחרת היא עורבני שיחים ממין שמופיע רק מזרחית לקליפורניה. כתבתי על עורבני שיחים ברשומה נפרדת. הנה המין המזרחי יותר, והפעם בצילום טוב עם רקע אבן החול האדומה.
התלהבנו מאד לצלם את העורבני, גם אני וגם הבת. ראינו אותם שוב פעמים רבות במהלך השבוע. שני קילומטר בהמשך המסלול הופתענו לראות ציפורים חדשות לאורך הדרך. הנה אחת מהן:
עבור הבנות שלי שגדלו באמריקה, זו ציפור חדשה לחלוטין. עבור ישראלי נורמלי, זו חוגלת סלעים שמוכרת מאד מהארץ. זו פעם ראשונה שלנו לצפות ולצלם חוגלות באמריקה. יש כאן סיפור עצוב למדי. לפני פחות מעשרים שנים הביאו כמה ציידים חוגלות אל מדבר מוהבי ושיחררו אותן שם. הרעיון הוא שהחוגלות יתרבו בסביבה שמתאימה להם מאד, ואז יהיה מה לצוד כל השנה. יהיה מותר לצוד אותן ללא הגבלה כי זו ציפור פולשת. החוגלות אכן התפשטו מאד במדבר מוהבי, ואף המשיכו לאיזורי גידול אחרים.
ציפור שפגשנו הרבה בשמורה היא גדרון סלעים (אחת הרשומות הראשונות שלי היתה על גדרונים). איזור הגידול שלה כפי הנראה הוא מגרשי חנייה, כי שם בדרך כלל אנו מצלמים אותם.
ראינו בשמורה גם כמה סנאים קטנים עם זנב לבן. אבל לצלם התלחנו רק במקום אחר וביום אחר: Desert National Wildlife Refuge. הנה הסנאי המדברי שראינו:
אוסף של נקרים
כתבתי חמש רשומות על נקרים של ארה"ב (יש כמעט שלושים מינים). שניים ממיני הנקר נפוצים קרוב לקליפורניה, ממזרח למדינה. הם גם חדשים עבור הבת הגדולה. גם אני צפיתי בהם מעט מאד. הנה הראשון, שלא היה לי צילום טוב שלו ברשומה המקורית.
הנה שניים שמוכרים מקליפורניה (ליד הבית), אבל יצאו יפה:
המין האחרון בסדרה הוא מין שמזרחי לקליפורניה: Ladder-backed Woodpecker. היו לי צילומים יפים שלהם, אבל לבת זו הפעם הראשונה. הזכר עם כיפה אדומה לראשו, והנקבה רק בשחור לבן.
שאר תצפיות
ביום האחרון בשמורה של מחוז קלארק, ליד הנקרית האחרונה, פגשנו בינשוף. היינו קרובים אליו מאד, והוא הסתכל עלינו בחשדנות. לא נשארנו שם הרבה, כדי שלא יעוף משם. רק מספיק כדי לצלם אותו, וגם את הנקרית.
עוד ציפורים שכתבתי עליהן בעבר בלי צילום מוצלח הן Abert’s Towhee – מין של דרור אמריקאי גדול שנמצא רק בדרום. עבור הבת הגדולה הם חדשים. ביום הראשון אני הצלחתי לצלמו, אבל הבת לא וזה עצבן אותה מאד. ביום האחרון, גם היא הצליחה.
הזה עוד כמה ציפורים שיצאו טוב.
פרושים
כתבתי לאחרונה רשומה על פרושים אדומים וצהובים. כמו בכל טיול, אנו רואים גם אותם. הופתעתי שצפינו במין שאנו פחות רואים: Cassin’s Finch. אז אסיים עם שלושה פרושים.
מכתבים ורעיונות 
איך אני אוהבת את ה-road runners האילה!!!! ראיתי אחד בפינאקלס כשהייתי אצלכם ב2018, אבל זו היתה תצפית מהאוטו ועד שעצרתי – הוא כבר נעלם…
אהבתיאהבתי
יפה מאוד!
אהבתיאהבתי
כך לחזור לקניון האדום המהמםםם. הייתי צריכה להיות שם במאי השנה אבל נ=הקורונה ביטלה לנו את הטיול. את ה-road runners ראיי גם בברזיל ליד מפלי איגוואסו בצד הברזילאי, לא זוכרת אם גם בארגנטינאי. חבל שלא ניתן לצרף כאן תמונות . כף לטייל אתכם.
אהבתיאהבתי
אם תגיעי לאיזור בכל זאת (אולי שנה אחר כך) מומלץ עוד יותר להגיע אל Valley of Fire State Park. יפה יותר מהקניון האדום, ויש כמה מסלולי הליכה קלים.
אהבתיLiked by 1 person
ערב טוב,
נחמד מאוד ונעים לשמוע על ההמלצות. את האזורים הללו חרשתי כאשר גרתי בארה"ב על גבי סוס או רגלי. היום כתוצאה מתאונת עבודה אני
רתוקה לכסא גלגלים אבל, לא מוותרת.
שאל את יעל ומוטי .
את מסלול הטיול שיניתי למדריך
הטיול כדי לא לוותר על לס וגס שנחמדה למי שרוצה ולהתרשם מעט העיקר סביבות הקניון, הילדים האינדיאנים בסביבה ויש עוד המון.
בשלושה שבועות קשה לדחוס הרבה טיסה ללוס אנגלס משם המסלול הפופולרי עם תוספות של קניונים מלס וגס. בנוסף סן פרנסיסקו כביש 1 מליבו והוספתי את לוס אנגלס סן דיאגו גן החיות והאקווריום הימי ועוד. אני תקווה שאזכה לבקר בכל זאת אחרי הקורונה. הבעיה בארה"ב שהגאונים לא מסכימים לאוטובוסים נגישים, לא יותר משניים ברכב ולשנות את המדיניות זה קשה. לנהוג לבד כל כך הרבה ק"מ אני לא יכולה, היה מוזיל את הטיול בהמון כי יש לי גם משפחה מפוזרת בארה"ב וגם חברים בלוס אנגלס.
וישמחו מאוד לראות אותי.
מי יודע בגילי הצעיר? אני אופטימית ומקווה כן להגיע שוב לארה"ב.
אם אגיע תדע.
שבוע נהדר
אתי
אהבתיאהבתי