תצפיות ציפורים ביוון – יולי 2021

עבר זמן רב מאד מאז הרשומה האחרונה. השיח בו צפיתי מהצד על בחירות (אמריקה וישראל) ועל חיסונים (בעד ונגד) היה קשה, מתלהם ומלא בשנאה. גם לי יש דעות, ומדי פעם רציתי להביע אותן. הדברים שראיתי בתקשורת החברתית וגם בתקשורת הרגילה הוציאו כל חשק להתערב.

ביולי 2021 נסעתי עם חבר לטיול של עשרה ימים ביוון, בעיקר צפון המדינה ורק ביבשת (לא באיים). הרעיון היה למצוא מקום ניטרלי בו נוכל להפגש לטיול כזה. אני מגיע מקליפורניה, הוא מישראל, ובגלל מגבלות הקורונה המקום היחיד בערך שהיינו יכולים להפגש בו די בבטחה היה יוון. יצאנו לראות כפרים ונוף הררי וטבע. אני מתמקד בצילום ציפורים, והוא מוסיף צילומי נוף, פרחים ונושאים אנושיים.

ברשומה הזאת אני מדווח על הציפורים שמצאנו שם. כבר בהגעה ליוון קיבלתי רושם שמבחינת ציפורים זה הולך להיות טוב. על המסלול בו נחת המטוס באתונה היה בז מצוי אוכל שאריות בשר. זה היה רושם מוטעה. להפתעתי, כמות הציפורים והמגוון היו דלים למדי יחסית למה שאני מורגל בו באמריקה, וגם יחסית לישראל. בכל זאת ראינו כמה מכרים ותיקים (ציפורים שמכירים מהארץ) והיו כמה הפתעות חדשות. לכולם שמות עבריים הפעם, כי כמובן כולם מופיעים במגדיר ציפורי ישראל ואירופה (למרות שחלקם אינם בישראל).

ציפורי מים של אגמים ונחלים

הלכנו לאורך כמה נהרות (בעיקר וויידומטיס וקצת אאוס וארכטוס). גם שטנו על נהר הארכטוס במסלול של בערך עשרה קילומטרים. ציפור המים הנפוצה ביותר בכל המסלולים האלה היתה הנחליאלי. המין הנפוץ היה נחליאלי זנבתן (שראיתי גם בארץ).

נחליאלי זנבתן
נחליאלי זנבתן
נחליאלי זנבתן
נחליאלי זנבתן

מהמין שאנו רגילים אליו, נחליאלי לבן, היו מעטים מאד אבל הצלחתי לצלם אחד צעיר.

נחליאלי לבן - צעיר
נחליאלי לבן – צעיר

ציפור שריגשה אותי במיוחד היא אמודאי הנחלים. את המין האמריקאי אני מכיר מקליפורניה והם משעשעים לצפיה. אלה ציפורים מיוחדות שמותאמות לנהרות שוצפים במיוחד. הן שוחות וצוללות דווקא במקומות הסלעיים ביותר. ראינו כמה מהם בשייט על הארכטוס, אבל לא צילמתי. באחד הימים ירדנו אל נהר הוויידומטיס מתחת לאיזה גשר וישבנו כחצי שעה לראות איזה ציפורים נמצא. היו כמובן נחליאלים, וכמה ציפורים על העצים (ירגזים שונים וסיטה אירופית!) וכמובן סנוניות. פתאום עף למרכז הנהר אמודאי נחלים צעיר ואותו הצלחתי לצלם.

אמודאי הנחלים
אמודאי הנחלים
אמודאי הנחלים
אמודאי הנחלים


ביום הראשון לטיול ראינו כמה ברבורים מצויים ולא צילמנו. בכל השבוע לא ראינו חופמאים כלשהם, לא אנפות, לא ברווזים או אווזים, לא שלדגים. שום דבר. שבוע לתוך הטיול, כאשר הלכנו לקראת שקיעה לאורך נהר האאוס, הבנו עד כמה זה מדהים. באמריקה, כשאני הולך לאורך מקור מים (נחל, נהר, אגם, שלולית, חוף ים) תמיד יש מינים רבים של ציפורים. יהיה איזה ברווז, אפילו אם זו רק ברכיה. יהיו איזה אנפות, חופמאים אולי כמה אגמיות. תמיד יש מגוון. ובטיול הזה ראינו כמה אמודאים ובעיקר נחליאלים. ביום הראשון גם עפו שתי חסידות שחורות מעל הראש. זהו.

חסידה שחורה

ציפורי מים בשמורת סלאורה

אחרי ההכרה במציאות של "כמה יוון ריקה מציפורים" היה לנו יום של נסיעה ארוכה מאד חזרה אל אתונה. בדרך עצרנו בשמורת סלאורה על חוף הים, הקרובה לעיר ארטה. שם אמרו שיש פלמינגו, ושקנאים. זו שמורת ציפורים, וודאי יהיה טוב. עד שהגענו אל השמורה לא היה כלום. בשמורה עצמה התחלנו לנסוע על רצועת אדמה שמובילה אל אי קטן. יש כמה מטרים אל החוף משני צידי הכביש. היתה מכונית עומדת בצד הדרך וזוג שצופה אל המים. אז עצרנו שם גם כן. היו שם כמה עשרות פלמינגו מצוי. להקה קטנה, אבל זו פעם ראשונה בה אני מצלם פלמינגו מצוי, אז השמחה רבה.

פלמינגו מצוי
פלמינגו מצוי

זו הנקודה היחידה בה ראינו אותם. מזל שמצאנו. היו שם גם מעט קורמורנים רחוקים (קורמורן גמדי), וגם שחפים ושחפיות מהמינים הרגילים בארץ.

שחף אגמים
שחפית ים

חצינו את הכביש לצד השני. היה שם מעגן קטן של סירות נטושות, ושם מצאנו את החופמאי הראשון בכל הטיול. היה שווה להמתין למרות שהוא היה רחוק. זה החופמאי הראשון במגדיר: שלצדף החוף. לידו עמדה לבנית קטנה. כאמור, צילום מרחוק, אבל שווה.

שלצדף החוף ולבנית קטנה
שלצדף החוף ולבנית קטנה

המשכנו בנסיעה וראינו מחזה מוזר. זו רצועת כביש צרה ומשני צדדיה חוף סלעי. יוונים מקומיים לכל האורך חונים על הכביש הצר ומבלים בים. מדי פעם לאורך הכביש יש מקומות חנייה עם חופים מוסדרים. שם אין אף מבלה מקומי. למה הם לא חונים בחוף המוסדר? אין לי מושג. ראינו תוך נסיעה כמה חופמאים נפוצים מאד ועצרנו לצלם. היו שם כמה תמירונים וביצנית אחת.

תמירון
ביצנית לבנת-בטן
ביצנית לבנת-בטן

לסיום, כמו שהבטיחו היו גם שקנאים – רק שניים. אחד מהם היה קל לצילום. זה מין שחדש לי לחלוטין, אז גם פה השמחה רבה: שקנאי מסולסל (Dalmatian Pelican).

שקנאי מסולסל

זה יבול דל למדי לשמורת ציפורים אפילו בקיץ, העונה החלשה לציפורים ביוון. לא ממש דומה ללהקה של מאה-אלף אווזי שלג שעפים יחד כמו שניתן לראות בקליפורניה. לא דומה לעונת הנדידה בארץ. אבל היו שם תגליות חדשות בשבילי (השקנאי והשלצדף).

ציפורים שמוכרות לי מהארץ ופחות מוכרות

כבר ביום הראשון ראינו כמה ציפורים מוכרות לי מאד. דרור הבית, שחרורים, וגם עורבני אירופי שבארץ נקרא "עורבני שחור־כיפה". בארץ יש תת-מין של העורבני האירופי עם כיפה שחורה. בשאר אירופה הציפור עם כיפה מפוספסת כמו בצילום הבא:

עורבני (אירופי)
עורבני (אירופי)

עוד ציפורים קטנות שמצאנו מדי פעם בטבע ובכפרים היו אדום החזה, פרוש מצוי וחוחיות. החוחיות כבר בתהליך של הכחדה מישראל, והיה נחמד לראותן שוב.

אדום-החזה
פרוש מצוי
חוחית

עוד ציפורים שחסרו לי מאד מהטיולים באמריקה הם העופות הדורסים. היו מעטים מאד, וכולם מוכרים מאד. על צוק סלע במטאורה פגשנו משפחה של בזים. ראינו במהלך השבוע גם שני חיוויאים. בעצירת צהריים באיזה כפר עברו מולינו שני עיטים, וזו שמחה גדולה, אבל זו הפעם היחידה בה השארתי את המצלמה ברכב.

בז מצוי
חיוויאי
חיוויאי

היו עוד כמה ציפורים קטנות שהיו פחות מוכרות לי. משום מה אני אמור להכיר את חכלילית הסלעים, אבל איני זוכר אם אי פעם ראיתי אחת. היו גבתונים שמעולם לא צפיתי בהם, וסיטה אירופית שאין בארץ. את הסיטה אני מזהה בקלות כי הן נפוצות בקליפורניה וגם הקדשתי להן רשומה.

חכלילית סלעים – צעיר
גבתון משוכות
גבתון סלעים
סיטה אירופית
סיטה אירופית

ארבעה מיני ירגזים

מדי פעם צילמתי ירגזים. דווקא את הירגזי המצוי פגשנו מעט והוא היחיד שראיתי בעבר. את האחרים לא הכרתי וקשה היה לי לזהות מיד בשטח.את רובם ראינו על עצים לאורך הנהרות.

ירגזי מצוי – צעיר
ירגזי כחול
ירגזי החרמון
ירגזי החרמון
ירגזי זנבתן

סיסים וסנוניות

הציפורים שראינו הרבה היו סיסים ממין "סיס הרים" וסנוניות כמעט מכל המינים שקיימים ביוון.
כפי שכתבתי על צילום סיס, זו משימה לא פשוטה. ראינו להקות גדולות של סיס הרים וניסיתי מדי פעם לצלמם. הנה אחר מהם:

סיס הרים

חמישה מיני סנוניות יש ביוון, כולם נמצאים בארץ ואת כולם צילמתי ביולי 2021. אתחיל דווקא בסנונית שלא ראיתי ביוון: "כוכית גדות". זוהי סנונית קטנה בצבעי חום-אפור ולבן ועם פס חזה כהה בולט. הן מקננות בגדות בחורים של אבן חול, בעיקר כאשר החורים נמצאים על מצוקים בהם אין כל כך גישה לטורפי קרקע. לגמרי במקרה בשבוע שלפני הטיול ליוון ביקרנו בשמורה על חוף הים בקליפורניה, Ano Nuevo State Park, ושם הציפורים האלה מקננות. הן נפוצות למדי באירופה ובארץ, אבל נדירות בקליפורניה ועל סף הכחדה מקומית. הנה הקינון לחוף האוקיינוס השקט, כפי שצילמתי עם הבת הגדולה.

כוכית גדות
כוכית גדות
כוכית גדות

הסנונית הנפוצה והמוכרת ביותר בארץ ובשאר העולם היא סנונית הרפתות, בעלת הזנב הארוך והמפוצל. כמובן שביוון נפגוש את תת המין האירופי. ראינו הרבה מהם גם בחברת סנוניות אחרות. באחת הטברנות גם צילמתי קינון עם גוזלים.

סנונית רפתות

עוד מין נפוץ: סנונית המערות האירופית (להבדיל מסנונית המערות באמריקה שהיא משהו אחר). הן היו יחד עם סנוניות רפתות. הנה צילום משותף של שתי סנוניות רפתות במרכז ושתי סנוניות רפתות אחת מימין ואחת משמאל.

סנונית רפתות וסנונית מערות
סנונית רפתות וסנונית מערות

ועוד צילום של רק סנוניות מערות.

סנונית מערות
סנונית מערות

לסיום, שני המינים האחרונים: טסית הבתים וסנונית סלעים. את טסית הבתים ראינו קרוב לכפר פפיגו בזגוריה: להקה שהכינה עצמה לשינה על חוט. את סנונית הסלעים פגשנו במנזר במטאורה, ואחרי נסיונות רבים לצלמה היא נצמדה לקיר המנזר והצלחתי לצלם.

טסית בתים
טסית בתים
סנונית סלעים

סיום

חשבתי לחלק את הרשומה לשניים (זה ארוך מאד), אבל אז הייתי מתפתה לכתוב יותר על פוליטיקה וחיסונים וליצור עוד קצת שנאה בעולם.

זו פעם ראשונה לי ביוון, וזה לא היה טיול אידאלי. מגוון הציפורים היה דל, מגבלות הקורונה גרמו לטיסות קשות במיוחד. יוון עצמה היתה פתוחה ללא מגבלות ממשיות, זולה מאד (יחסית לקליפורניה), האנשים חברותיים מאד, האוכל נהדר וגם הנוף יפה והכפרים מרגיעים את הנשמה. ואין כמו לצאת לחופשה עם חבר שלא ראיתי הרבה זמן. בסך הכל: שווה מאד את המאמץ.

היו גם פרפרים לרוב, כמה פרחים מרשימים כולל מיני סחלבים, ולטאות יפות. אולי אשתף את אלה בעתיד.

6 תגובות בנושא “תצפיות ציפורים ביוון – יולי 2021

  1. נהדר, בסביבה שלי היו המון צפורים מרכז תל אביב ובשלושה השבועות האחרונים אני רואה ושומעת מעט מאוד צפורים. למעט דררות עורבים ויוני בית. נעלמה שירת הצפורים בחש וחצי בבוקר ומאוד חסר.
    יוון יפה, זולה וטעימה, תודה על הרשומה

    אהבתי

  2. לגבי המשפט האחרון… ביוני-יולי כמה חברים שלי (3 זוגות – כל זוג בנפרד) היו בצפון יוון וחזרו עם תמונות של המון סחלבים מדהימים, ורציתי לכתוב לך שאם אין ציפורים, היית צריך לבדוק את הפרחים. 😉
    טוב שנהנית בטיול, יופי שהתאווררת ופגשת חבר 🙂

    אהבתי

  3. אח איזה אח יש לי, תודה על הפוסט ועל הצילומים המדהימים. אתם רחוקים במרחב ובמשך הזמן, לאוהבייכם זה מאוד קשה, כולנו מתגעגעים. דעותייך חשובות עד מאוד, חשוב שתוכל להביע אותן מתי שתחפוץ בלי שום חשש מהתלהמויות ואלימות, כאשר אתה משתיק את עצמך אתה מוסיך למרחק גם ריחוק. בשיח האנושי דעתך (ולא משנה מה היא) חשובה עד מאוד, היא מגיעה מאדם טוב ומדהים, אוהב אותך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s