ברשומה הקודמת סקרתי את הציפורים שראיתי ביוון ביולי השנה. הגיע תורם של פרחים, פרפרים ושאר בעלי חיים. אפילו נוף יפה היה שם, ולעיתים נדירות גם הוצאתי מצלמת נוף (טלפון ישן) ותיעדתי. לא הרבה, אבל מספיק לצורך הרשומה. זאת רשומה קשה לי במיוחד כי אני מאד לא מתמצא בצמחים ופרפרים. קיבלתי עזרה רבה מאד מעננת שכותבת הרבה על פרחים ופרפרים בעיקר בישראל. הרבה תודות!
איזור מטאורה
התחלנו את היום הראשון במטאורה. המקום ידוע בתצורות הסלעים שלו, ובמנזרים הבנויום בראשי צוקים שאינם נגישים. הכפרים נמצאים מתחת לצוקים כמו בצילום הבא:
המנזרים ברובם על ראש צוקים כולל כאלה שהם עמודי אבן המזדקרים מקרקעית העמק. מנזר טיפוסי נראה ככה:
על הציפורים משם כבר כתבתי. על קיר אחד המנזרים ראינו עכביש מעניין הנקרא בעברית "סרטביש" ובאנגלית Crab Spider. זו משפחה של עכבישים, Thimisidae, עם אלפי מינים – אז לא ניסיתי אפילו לזהות מי הוא. אבל אחרי הרבה נסיונות גם יצא צילום:
צומרקה וזגוריה
סיימנו את היום בנסיעה ארוכה בדרכים צדדיות אל המלון בו נשהה כמה ימים באיזור צומרקה. בילינו בערך שבוע באיזורים צומרקה וזגוריה שבצפון מערב יוון. שני האיזורים הרריים, והיו שם מים ויערות ופרחים (לא ממש העונה אבל עדיין היו קצת) ופרפרים (בהחלט העונה) וגם בעלי חיים אחרים. באחת הנסיעות בלילה בצומרקה ראינו שועל מצוי ובמקום אחר שם ראינו דלק. מספר פעמים עצרנו כדי שאוריד צבים מהכביש מחשש שמא יידרסו.
גם סנאים היו שם. כולם משום מה היו שחורים אבל שייכים למין הסנאי האדום האירופי. בסופו של דבר מצאנו סנאי שאינו חוצה כביש וצילמנו אותו בכפר מיקרו-פפיגו שבזגוריה.
מצאנו גם פרחים, בעיקר בצומרקה שם היו יותר מים. עננת זיהתה עבורי את מעט הצילומים שאראה פה. תחילה שושן כתום יפה וגדול. נסענו בדרך עפר ופתאום לצד הדרך פרח ענק ובולט.
לידו היו גם כמה סחלבים. כל הסחלבים שראינו היו מסוג Dactylorhiza אבל זיהוי המין הספציפי קשה במיוחד. הסחלב הבא היה קשה יותר מהאחרים לדעתי:
ראינו עוד סחלבים בצומרקה ליד הנחלים, וגם בהליכה לאורך נהר הוויידומטיס. אני חושב שכמעט כולם היו ממין Dactylorhiza saccifera אבל קשה לדעת כי יש למין זה מופעים רבים ומגוונים.
פרח אחרון: אצבעונית יוונית שמצאנו ליד אותו נהר.
היה גם נוף. לא צילמתי הרבה, אבל הנה כמה דוגמאות של צומרקה. המפל השמאלי מבין שני מפלי קטרקטיס (הימני לא פעיל בעונה – יש להגיע באביב). מפל מים קטן על הנחל ב"מעיינות קואייסה". גשר האבן העתיק מעל נהר ארכטוס, שם סיימנו את השייט.
ליד הנהר בו שטנו מצאנו לטאה עם ראש כחול:
בכפרים מצאנו עוד לטאות:
ובהליכה לאורך נהר הווידומטיס פגשנו לטאה ירוקה גדולה וגם שפיריות (וכמובן אמודאי הנחלים ונחליאלים, אבל זה מהרשומה הקודמת).
נהר הווידומטיס נמצא בזגוריה, וגם שם יש נוף מרשים, למעשה מרשים יותר מהנוף של צומרקה. עיקר הנוף הוא קניון ויקוס: קניון עמוק וצר באורך כתשעה קילומטרים. ניתן ללכת לאורכו, או לתצפת מלמעלה. הנה תצפית אחת:
בריכות המים שבין שני הכפרים הנקראים פפיגו נראות טוב, אבל את המקום ניצל זוג צעיר לצורך צילומי חתונה. בבריכות עצמן הרשימה יותר הפעילות של בעלי החיים. קראנו לזה פורנוגרפיה של צפרדעים, אבל אלה היו קרפדות.
פרפרים ועשים בצומרקה וזגוריה
גם בפרפרים ועשים אני מבין מעט, אבל בעזרת עננת הצלחתי להשתלט על זיהוי הצילומים שלי. הפרפרים קלים יותר כי יש מעט מינים (יחסית). עם עשים אני מרוצה אם מצאתי את הסוג ואחד מהם אפילו המשפחה מספיקה. היו הרבה פרפרים והצלחתי לצלם מעט יחסית, אבל זה עדיין הרבה. הפרפר יכול להיראות שונה למדי מצידו העליון של הכנף לעומת צידו התחתון. הנה שני פרפרים מצידם העליון (כנפיים פתוחות).
הנה שני הפרפרים האלה על אותו פרח (חוחן – Onopordum). הפרפר הבהיר הוא אותו Balkan Marbled White מהצילום הראשון.
בצילום יש גם עש מהסוג Zygaena (ססמבריק בעברית) וגם ניתן לראות חיפושית שחורה. לא טרחתי לזהות את מין העש. ראינו כמה כאלה עם דוגמאות שונות על הכנפיים. אני מניח שכל דוגמה היא מין אחר, אבל איני יודע בוודאות.
העש הבא כנראה ממשפחת המודדים Geometridae. יש במשפחה יותר מעשרת אלפי מינים. לא הצלחתי למצוא צילום של משהו דומה…
ממש לידו מצאתי פרפר קל לזיהוי:
הפרפר הבא אמור להיות מוכר מאד: לבנין הכרוב. אבל יש לבנינים דומים לו, והייתי צריך אישור של מומחים ממני לפני הזיהוי הסופי.
דומה לו מאד פרפר צהוב אחר (בעברית "צהובוני"). גם מהם יש כמה מינים ולא היה קל להבדיל.
פגשנו מעט פרטים של זנב סנונית, ואלה שראינו נדירים מאד בארץ ובאנגליה ולכן נקראים Scarce Swallowtail. אבל ביוון הם נפוצים ושמם בישראל: סנוניתן הוורדים.
באנגלית נותנים שמות קצת פשוטים מדי לכמה סוגים נפוצים. הלבנין נקרא White והכחליל נקרא פשוט Blue. את הלבנין היה קל לזהות, אבל כחלילים דורשים מאמץ מיוחד. הכחליל עומד על נפית – Nepeta.
סיום באתונה
הגענו אל אתונה בערב, יומיים לפני הנסיעה חזרה הביתה. היינו חייבים לעשות בדיקת קורונה בשדה התעופה, אז זה נתן לנו יום להסתובב בעיר. מלבד הטלפון הישן לא לקחתי מצלמה. הארכיאולוגיה יפה ומרשימה בעיר, אבל לחברי היתה מצלמה, ובשביל דברים כאלה אפשר לראות באינטרנט או לקנות גלויה. בכל הטיול ביוון שמענו את קולות הציקדות הרמים מכל עבר. הציקדות חיות על קליפת עצים (גזע או ענף) ומוסוות היטב כך שלא ממש יצא לראותן. ישנם מינים שפעילים פעם בשנה, וישנם כאלה שמחזור חייהם הוא שנים רבות. פעם אחת בלבד (ליד אחד הגשרים בזגוריה) ראיתי ציקדה ואפילו הצלחתי לצלם – לא מוצלח במיוחד. והנה דווקא באקרופוליס מצאתי ציקדה קרובה מספיק. שימו לב להסוואה על הגזע:
מזוית אחרת ניתן לראותה יותר טוב.
יש אלפי מיני ציקדות, אז לא ניסיתי לזהות איזה מין זה. זה כל מה שצילמתי באקרופוליס: את הציקדה. כאשר חזרנו למלון בלילה עלינו קומה העליונה ומשם היתה תצפית על העיר. אז אסיים בתצפית לילה על האקרופוליס:
מכתבים ורעיונות 
מקסים. עשית לי חשק לטיול ביוון. אבל אחרי הקורונה…
אהבתיאהבתי