התחלנו את ההיכרות עם הרי הרוקי באיזור Bear Lake ביום הראשון. את היום השני התחלנו מוקדם בבקתה בה שהינו ממזרח לשמורה. הבת הגדולה יצאה לצלם את בעלי החיים המקומיים. היא מצאה הרבה פעילות: חטפית וסנאים.
היא אפילו הצליחה לתעד הזדווגות של יונקי דבש.
בוקר בצד המזרחי של השמורה
בשל אילוצים משפחתיים הביקור של היום השני התחיל במסלול במישור (אחו) בצד המזרחי של השמורה, בגבהים הנמוכים יחסית של המקום (פחות מ 3000 מטר). תחילה, נפגשנו במישור בו יש גם אגמון (או שלולית) ואמרו לנו שלפעמים מגיעים לשם כבשי בר (Big-horn Sheep) וגם אייל קורא (Moose). באותו בוקר הם לא הגיעו. היונקים הגדולים משוטטים ברחבי השמורה. הסיכוי הטוב ביותר לראותם הוא בנסיעה לאורך הכביש שסובב את השמורה משלושה צדדים (מזרח, צפון ומערב). במקום זה ראינו מין סנאי-אדמה שחדש לנו. יש שם מושבות שלהם באותו אחו והם אינם משוטטים.
היה שם גם קינון של סנונית רפתות (תת מין אמריקאי) בבקתה של הפקח.
הקיץ בקולורדו חם מאד גם באיזורים בגובה בינוני, וגם כאשר יורדים גשמי קיץ. רק בגובה רב יש הפוגה מהחום. את טיול הבוקר, עשינו בחום נסבל למרות הגובה.
כפי שנראה בצילום, היתה שם שריפה בעבר הלא רחוק. מצאנו שם פרחים הנקראים Mariposa Lily. יש עשרות מינים שלהם בארה"ב ורבים מהם בקליפורניה. בשמורה יש רק מין אחד שלהם, עדיין מרהיב ובצבע לבן. יש מופע נדיר בצבע סגול, וכאלה מצאנו בודדים בשמורה.
הלכנו בנוף לא מרשים במיוחד.
היו שם עוד מעט פרחים ובעלי חיים.
מצאנו שם גם שני מיני בעלי חיים שלא ראינו בעבר: מין של ארנבון, ומין של ציפור שנפוצה מאד במזרח ארה"ב אבל בשבילנו זו צפיה ראשונה.
אכלנו שם ארוחת צהריים ונפרדנו מחלק מהקבוצה. נותרנו שמונה בשתי מכוניות ויצאנו לכיוון מרכז המבקרים שבמרכז השמורה ובגובה רב יותר (3700 מטר).
נסיעה לאורך השמורה
נסענו לאט לכיוון צפון-מערב אל מרכז המבקרים. הנוף הפך הררי מאד והטמפרטורות צנחו – התחיל להיות קר.
היו שם יותר פרחים – פריחה אלפינית.
עצרנו ליד שלוגית. בשביל המבקרים מהארץ זו הזדמנות נדירה לשחק בשלג. בשביל הבנות שלנו, זו עדיין חוויה למרות שהן רגילות לזה. הבת הגדולה מצאה יונק קטן שנמצא רק בגבהים.
בהמשך הדרך היה פקק תנועה. איילים גדולים עצרו להפסקת אוכל בצד הכביש. הם נקראים Elk (בעברית זהו "אייל קנדי") וזהו תת המין של הרי הרוקי. הם גדולים מאד בערך כמו סוס, האייל השני בגודלו אחרי אייל קורא. בעל חיים מרשים במיוחד.
עוד עצירה ועוד נוף ופרחים. הפעם זהו Indian Paintbrush בצבע צהוב (במרכז המקבץ של הפרחים בצילום הבא). כל המינים הרבים שראיתי בעבר היו בגווני אדום וכתום.
עצרנו להפסקת קפה וקצת מנוחה במרכז המבקרים, בגובה בערך 12 אלף רגל. יש שם מרפסת לתצפית וראינו משם מרמיטה ועדר גדול של אייל קנדי (Rocky Mountains Elk). בצילום רואים רק חלק קטן מהעדר.
המשכנו בנסיעה כלפי מטה ממרכז המבקרים לכיוון דרום מערב. זהו קו פרשת המים הנקרא The Continental Divide. בצד המזרחי של השמורה המים זורמים מזרחה לכיוון האוקינוס האטלנטי (אלפי קילומטרים משם). ובצד המערבי מתחיל נהר הקולורדו שבסופו של דבר היה מגיע אל האוקיינוס השקט אם קליפורניה לא היתה לוקחת את כל המים להשקייה. קצת לפני היציאה מהשמורה הסתובבנו וחזרנו חזרה, כי הדרך מסביב חזרה אל הבקתה ששכרנו עדיין קצרה הרבה יותר בתוך השמורה החלטנו שנטייל לאורך הצד הזה של השמורה (נהר הקולורדו) למחרת.
אייל קורא
באמצע העלייה חזרה אל מרכז המבקרים עצרנו למראה מרהיב של אגם ולחופו שלושה איילים: Moose. למרות שביקרנו בשמורת ילוסטון שם הם יותר נפוצים, זו הפעם הראשונה של כולנו לצפות באייל קורא. הם באופן כללי איילים של הצפון הרחוק (קנדה, אלסקה), ויורדים דרומה לאורך שרשרת הרי הרוקי עד ילוסטון ומסתבר שמגיעים אפילו אל קולורדו.
היו לידם גם אייל רגיל (בעברית: אייל פרדי שחור זנב) וסחלבים, ובסוף עשינו טובה וצילמנו גם אותם.
מבט אחרון
זה היה סיום מרהיב ליום שהתחיל לא מוצלח במיוחד. ביום השלישי והאחרון, נחזור אל נהר הקולורדו. אסיים בינתיים עם עוד קצת Moose.
מכתבים ורעיונות 
רגע, ואת הפרחים הסגולים לא צילמת לי?
הסחלב הלבן הוא Platanthera dilatata, קרוב של המירונית שאצלינו (כך שתרגום השם לעברית יהיה: מירונית מורחבת)
המוסים נ-פ-ל-א-י-ם!!!!! יצורים מדהימים. ראיתי אותם ב1999 בילוסטון…
אהבתיLiked by 1 person
שימי לב שרק שלושה מכל הצילומים ברשומה הם שלי. את ודאי מנחשת מי צילמה את הסחלב, וגם את כל שאר הפרחים, כולל הסגולים. אולי היא תכתוב בנפרד?
אהבתיLiked by 1 person
הסגולים הם- Pedicularis צילמתי אותם מלא 🙂
אהבתיאהבתי
הרוקיס מהממים. יופי של רשומה. בכף הייתי חוזרת.
אהבתיLiked by 1 person
נראה מקום נהדר והתמונות מאוד מוצלחות.
גם אני נזכרתי בטיול של עננת ושלי לילוסטון… שם ראינו גם הרבה אלקים
אהבתיLiked by 1 person