בהקדמה על איסלנד תיארתי את מסלול הטיול וגם את היונקים שראינו. מגדיר ציפורי איסלנד (Hilmarsson's Icelandic Bird Guide) מחולק לחמישה נושאים ואני עוקב אחר אותה חלוקה. חלק ראשון: ציפורים ימיות, כלומר שמבלות בעיקר בים ומגיעות ליבשה לצורך קינון. אלה משפחות היסעורים, סולות, קורמורנים ולבסוף משפחת האלקיים. משום מה, החמסנים מופיעים בחלק אחר יחד עם שחפים ושחפיות.
כמובן שכל מי שמגיע לצפות בציפורים באיסלנד רוצה להתחיל עם תוכי-ים אטלנטי (Atlantic Puffin) ממשפחת האלקיים. זו גם אחת הציפורים הנפוצות באי, אז אפתח איתם.
תוכי-ים אטלנטי – Atlantic Puffin
הציפורים הימיות שראיתי באיסלנד מקננות שם בקיץ, וזה נכון גם לגבי תוכי-ים. הם מקננים במחילות בצוקים הפונים אל הים, ורוב התיירים באים לראות אותם במקום בו יש קינון צפוף של ציפורי ים: שמורת Látrabjarg. הצילום ממעל הוא מאותה שמורה. הם מקננים בכל המצוקים סביב איסלנד. בימים הראשונים טרחתי הרבה כדי לצלמם אפילו באיכות בינונית. הנה שניים מהם בחופים הדרומיים של האי.
ברוב שעות היום הם עפים לים הפתוח כדי לאסוף אוכל, ככה שגם אם יש רבים מאד מהם, רואים יחסית מעט. שונה הדבר באי קטנטן בתוך הפיורד קצת צפונית לעיירה Húsavík. קוראים לאי Puffin Island ושם יש קינון של בערך מאה אלף מהם. זו הסיבה שתוכי-ים נחשב לאחת הציפורים הנפוצות באיסלנד. יצאנו לשייט לוויתנים וציפורים מהעיירה Húsavík, והחלק ה"ציפורי" של השייט יועד להתקרב אל האי. ענן הציפורים בצילום הבא מורכב כמעט רק מתוכי-ים.
בים (ליתר דיוק בפיורד) שחו הרבה ציפורים, בעיקר תוכי-ים.
באותו שייט לא התקרבנו מאד אל האי כדי שלא להטריד את הציפורים. גם עם העדשה בהגדלה מלאה (500mm) הציפורים רחוקות. במקומות אחרים בפיורדים הצפוניים התקרבנו יותר, וגם עם העדשה המקולקלת (200mm) זה נראה טוב יותר.
בשמורת Látrabjarg היו מעט תוכי-ים באותו יום (אבל הרבה ציפורים ימיות אחרות). הציפורים היו קרובות מספיק לצילום בטלפון, לא כל שכן במצלמה טובה. הנה אחת הציפורים בתרגיל שיווי משקל. רואים על פי המבנה הגוצי והכנפיים הקטנות יחסית שהציפור מותאמת מאד לצלילה במים (היא אוכלת דגים) מאשר לתעופה.
בצילום ממעל הציפור משתמשת בכנפיה לצורך שיווי משקל בזמן החירבון. לא תפסתי את זה בצילום אבל היה לזה צבע כתום זרחני בוהק – נראה רעיל במיוחד.
אלקה גדולה – Razorbill
אני ממשיך עם משפחת האלקיים – חמישה מבין תשעה המינים של ציפורי ים שצילמתי הם מאותה משפחה, וכולם דומים למדי בגודלם: בערך כמו שחפית. האלקה הגדולה נקראת Razorbill על פי צורת המקור כפי שנראית בצילום ממעל. הם אמורים לקנן בנקודות שונות סביב האי, אבל בעיקר נפוצים בשמורת Látrabjarg ודרומה משם בשמורת Snæfellsjökull National Park שם ראינו אותם בימים האחרונים של הטיול. היו כמויות גדולות יותר מהם על המצוקים שמתחת למסלול ההליכה.
חלקם כבר היו מסודרים בזוגות על מדפי הסלע – הם לא בהכרח מקננים במחילות.
מצאתי גם זוג בהזדווגות.
אורייה שחורה – Black Guillemot
השם "אורייה" משמש בעברית לשני סוגי ציפורים: בלטינית הם Uria, Cepphus. באנגלית של אנגליה שני הסוגים נקראים Guillemot שמשמעותו "וויליאם" בצרפתית עתיקה. באנגלית של אמריקה החליטו לתת שם אנגלי שונה לכל סוג, אז לסוג Cepphus קוראים Guillemot ולסוג Uria קוראים Murre. ראינו את האלקה הגדולה סביב כמעט כל האי למעט בצד המערבי. הם מעדיפים לקנן קרוב לפני הים למרגלות המצוקים, וזו כנראה הסיבה שראינו אותם בעיקר כאשר ירדנו אל החוף.
האוריה השחורה היא מין שנמצא באוקיינוס האטלנטי. יש מין דומה לו מאד שנפוץ בחוף המערבי של ארה"ב לחוף האוקינוס השקט ושמו Pigeon Guillemot. מלבד הפס השחור בתוך הכתם הלבן בכנף, לא מצאתי הבדלים נוספים ביניהם. הנה דוגמה של אוריה שחורה ואחת של קרובו משייט הלוויתנים שערכנו בקליפורניה.
לסיום עם האוריות השחורות, פרט בתעופה (במהלך שייט הלוויתנים בצפון) ופרט שעדיין לא סיים להחליף את כל נוצותיו למופע קיץ.
אוריה מצויה – Common Guillemot or Common Murre
אורייה מצוייה זו ציפור שאני מכיר היטב מקליפורניה שם היא נקראת Common Murre. בשייט הלוויתנים בקליפורניה צילמתי מרבדים של מאות אלפי ציפורים ממין זה – זו אכן ציפור מצוייה. ראינו אותם סביב איסלנד במספרים קטנים בהרבה, אפילו בשייט הלוויתנים בצפון. בפיורדים המערביים היו המונים מהם. בצילום הבא: קבוצה קטנה שמייצגת קילומטרים של מצוק מלא בציפורים.
בשמורת Látrabjarg הבחנתי בציפור קצת שונה מהם, יש לה מעין משקפיים לבנים. פקחית שעברה במקום הסבירה לנו שזה מופע שונה של אותו מין. מופע זה לא נמצא באוקינוס השקט, אלא רק באטלנטי.
הנה תצפית מלמעלה על כינוס של אוריה מצוייה על סלע קרוב לים.
יתכן שבכינוס הזה יש גם אוריה אחרת: אוריה חייכנית. ממרחק זה ועם עדשה שלא מגדילה טוב, קשה לדעת.
אוריה חייכנית – Brünnich's Guillemot or Thick-billed Murre
בצילום ממעל רואים אורייה קצת שונה מהמצויה. יש לה מקור עבה יןתר עם קו לבן עבה המפריד בין צידו העליון של המקור לצידו התחתון. אני מניח שזה הזכיר למישהו חיוך אז היא נקראת אורייה חייכנית ובאנגלית של אמריקה: Thick-billed Murre. היא ציפור של האוקינוס האטלנטי בלבד. זו גם הציפור האחרונה שצילמתי בעדשה הגדולה בשייט הלוויתנים, לפני שהתקלקלה. זה מה שיצא: זוג של ציפורים צעירות (קיץ ראשון) ומטושטשות.
את הצילום הבא השארתי ברזולוציה יחסית גבוהה למה שאני רגיל בבלוג. שווה לפתוח ולהסתכל מקרוב. אני מזהה לפחות ארבע אוריות עם חיוך. יתכן שיש שם יותר. נסו למצוא.
סערון שחפי – Northern Fulmar
מכל הקבוצה הגדולה של ציפורים ימיים שכוללת אלבטרוסים, יסעורים, יסעורונים וקרוביהם צפינו רק בנציג אחד: סערון שחפי – Northern Fulmar. זו אחת הציפורים הנפוצות באיסלנד, וראינו אותם מקננים בכל פינה סביב האי, במצוקים מול הים וגם במצוקים יותר בפנים האי.
הם נראים דומים לשחף, וגם בגודל מתאים לשחף, אבל אינם ממש קרובי משפחה. שימו לב למבנה המקור מהצילומים של הפרטים המקננים: שונה מאד משחף, עם שני נחירים גדולים ופתוחים בצד העליון של המקור. גם מבנה הציפור בתעופה שונה משל שחף: כנפיים ארוכות, צרות ומחודדות. הם מותאמים לתעופה לטווחים ארוכים מעל הים. מבנה הציפור בתעופה (צילום ממעל) מזכיר לי יותר אלבטרוס קטן. היו הרבה מהם בקינון על Puffin Island ליד מקבץ גדול עוד יותר של תוכי-ים.
כאשר הם בחברת שחפים קל לטעות בהם ולחשוב שזהו שחף. בצילום הבא קבוצת סערונים במרכז התמונה וגם מעל המרכז. משמאל למקבץ המרכזי יש שחף כספי. בפינה הימנית התחתונה יש שחף לבן-כנף.
קורמורן גדול וקורמורן ימי – Great Cormorant and European Shag
שני מיני קורמורן באיסלנד. הקורמורן הגדול (Great Cormorant) נפוץ בישראל ומוכר לי משם. הקורמורן הימי (European Shag) חדש לי ואינו מופיע בישראל. הם דומים מאד, כפי שהצילומים הקבוצתיים מדגימים. באיסלנד הקורמורן הגדול נמצא סביב כל האי והקורמורן הימי כמעט רק בפיורדים המערביים. עסקתי הרבה בנסיונות לצלם כל קורמורן שראיתי בתקווה לצפות בקורמורן ימי.
סימן ההיכר העיקרי שעזר לי להבדיל ביניהם הוא צורת הראש והמקור. הקורמורן הימי בעל גזרה דקה יותר, מקור צר יותר וללא קרס גדול בקצה. אצל הבוגר מידת הצבע הצהוב בפנים מאד מוגבלת. הקורמורן הגדול בעל מקור עבה יותר, אפור יותר ועם קרס בקצה. הנה צילומי השוואה. את הקורמורן הגדול בצילומים הבאים ניסיתי לצלם מספר רב של פעמים מגובה מצוק כלפי מטה (בחוף הצפוני של איסלנד). ציפורים עוברות שיבשו לי את הצילום בכל פעם. אני מוסיף צילום אחד שהזדנב אליו תוכי-ים זדוני.
מה שמקשה עוד יותר הוא שנוצות קורמורנים יכולות לשנות צבע משחור לאפור לחום בהתאם לזוית הצפייה וכמה הציפור רטובה. מבנה הגוף גם לא תמיד עוזר. בצילום הבא, תחילה חשבתי שיהיה צילום השוואה של שני המינים בתעופה. הציפור מימין הרבה יותר גדולה ושמנה ועם צוואר עבה כמו שכתוב במגדיר על קורמורן גדול. מבנה המקור והראש מראים ששניהם קורמורנים ימיים.
צעירים הם עוד יותר בעייתיים. מבנה המקור מסגיר את זהות הציפור הבאה.
לסיום: צילום קבוצתי מרום המצוק בשמורת Látrabjarg. זוג קורמורים ימיים משמאל. בצד ימין יש אלקה גדולה (גוצית וכהה עם בטן לבנה) ומין מיוחד של שחף שנקרא "ריסה שחורת-רגל".
סולה צפונית – Northern Gannet
נסיים עם ציפור מיוחדת ויפה: סולה צפונית – Northern Gannet. הם גדולים בערך כמו קורמורן גדול. הם מקננים באיסלנד בקיץ, בעיקר בנקודה הצפון מזרחית של האי, שם לא ביקרתי. הם חורפים במרכז ודרום אמריקה לחוף האוקינוס האטלנטי וחולפים מצויים מעל פלורידה. בעשר השנים האחרונות יש פרט אחד שנודד הפוך: חוצה את איזור הקוטב הצפוני ויורד דרומה לאורך האוקינוס השקט ומבלה את החורף בקליפורניה. טרם יצא לי לראותו למרות מספר נסיונות.
ראינו מעט מאד מהם, בתפזורת ברחבי האי. סולה צפונית מתבגרת לאט עוד יותר משחפים. הציפור צריכה להתבגר כחמש שנים כדי להגיע לצבע נוצות של בוגר כמו בצילום ממעל. בצילום הבא מקבץ (כנראה משפחתי) של שני בוגרים בקצוות, ושני צעירים במרכז. ציפורים בנות פחות משנה יהיו בצבע חום. הצעירים בצילום הם בני יותר משנה אבל עןד לא הגיעו לבגרות.
אסיים את הסדרה של ציפורי הים עם עוד זוג סולות צפוניות.
בקרוב:
ההמשך לפי הספר הוא ציפורי חוף. תשעה מינים של ציפורי חוף, אחד מכל סוג שראיתי. שמם בישראל: שלצדף, חופמי, חופזי, חופית, חרטומית, חרמשון, לימוזה, ביצנית ושחיינית.
מכתבים ורעיונות 
נהדר, ארץ הקרח וארץ האש מהווה מקום נהדר לבעלי חיים ויש שם הרבה. רק לפתוח את העיניים.
אהבתיאהבתי
OMG – אני קורא בבלוג של אדם שראה במו עיניו וצילם. עד היום הציפורים הללו הופיעו בסרטי טבע של נשיונאל ודיסקברי. תודה רבה רבה.
אהבתיאהבתי
יפה מאוד. תודה על השיתוף
אהבתיאהבתי
תמונות יפהפיות.
קשה שלא לשים לב שהמשותף למיני הציפורים שהצגת כאן הן צבע נוצות שחור- לבן ונגיעות אפור (למעט מעט מאוד מינים עם אצבעות או מקור בצבע כתום/אדום). מעניין אם זה מאפיין את כל העופות האנדמיים באיסלנד.
תודה על השיתוף ומצפה להמשך
אהבתיאהבתי
הפעם אלה רק הציפורים הימיות. קראתי פעם שלהרבה ציפורים ימיות יש גב כהה ובטן לבנה כדי להסוות אותן כאשר הן שוחות בים. מלמעלה הן נראות כמו כתמים כהים במים ומלמטה הצבע הלבן מוסווה היטב בקרינה שמגיעה רק מפני השטח. גם ביבשה היו רק שני מינים עם הרבה צבע. איסלנד מאד חשופה (יש מעט מאד עצים). זה אומר שיש חסרון גדול לבעל חיים שבולט בשטח רק בגלל שיש לו צבע חזק.
אהבתיLiked by 1 person
הפאפינים האילה הם משהו!!!! יום אחד גם אני אגיע לראות אותם… מקסימים.
אהבתיאהבתי