בטיול האביב לדרום מזרח טקסס, עליו סיפרתי ברשומה האחרונה, מצאנו וצילמנו את המינים האחרונים של קורמורן ונחשון שעוד חסרו לי מצפון אמריקה. נותר רק אחד נוסף מהחוג הארקטי ואותו לא אראה בקרוב. אז הנה רשימה מסכמת.
קורמורנים הם משפחה של ציפורי מים יחסית גדולות. יש להם מקור ארוך וחזק עם אנקול בקצהו והם מתמחים בדייג. המינים של החצי הצפוני של כדור הארץ שחורים כמעט לחלוטין וצריך עין חדה וקצת נסיון כדי להבדיל ביניהם. רובם מעדיפים לדוג במי ים. באנגלית הם נקראים Cormorant או Shag בלי קשר לאיזה סוג הם שייכים.
קורמורנים בישראל ובאירופה
בצילום ממעל נראים שישה קורמורנים גדולים (Great Cormorant) ובמרכז קורמורן קטן (Pygmy Cormorant). צילמה אותם הבת הגדולה באיזור עמק חפר, 2022. אלה שני המינים שניתן לראות בישראל, ושניהם יחסים נפוצים בצפון ארץ. בצילום קל להבדיל בין המינים: הקורמורן הגמדי קטן בהרבה מהקורמורן הגדול. גם כאשר הם בנפרד ובצילום לא קשה להבדיל לפי צורת הראש: לקורמורן הגמדי יש מקור קצר מאד יחסית לשאר קורמורנים.
כאשר הם בצבעי חיזור, הקורמורן הגדול בולט עוד יותר בצבעי לבן וצהוב בראש ובצוואר. לקורמורן הגמדי אין צבעים כאלה.
את הקורמורן הגדול ראיתי הרבה פעמים בקבוצות גדולות, ואת הגמדי בדרך כלל פרטים בודדים או בכמויות קטנות.
את הקורמורן הגדול ראיתי גם בטיולים האחרונים ליוון ולאיסלנד (קרוב לים כמובן). באיסלנד גם פגשתי את המין האירופי השלישי: קורמורן ימי (European Shag). זה מין קטן במקצת מהקורמורן הגדול, אבל דומה לו מאד, במיוחד כאשר אינם בצבעי חיזור. עוד קשה יותר להבדיל ביניהם כאשר הם צעירים. במהלך שבועיים של טיול באיסלנד צילמתי קורמורנים כאשר ראיתי אותם והיה די קשה לזהותם גם בצילומים. הנה שני צילומים של קבוצות קורמורנים ימיים בפיורדים של מערב איסלנד. לצערי העדשה של המצלמה התקלקלה בשלב זה של הטיול ואין לי תקריב.
ממרחק יש לשים לב שלקורמורן ימי יש מקור דק בהרבה, וראש וצוואר רזים יותר יחסית לקורמורן הגדול. בחופי קליפורניה יש שני מינים אחרים של קרומורנים שזה ההבדל העיקרי ביניהם ממרחק. הם נפוצים מאד ולכן התאמנתי הרבה בזיהוי ההבדלים האלה.
קורמורן מצוייץ
הקורמורן המצוייץ (Double-crested Cormorant) הוא הנפוץ בצפון אמריקה ונמצא כמעט בכל היבשת כולל בפנים היבשת. הם מגיעים לכל מקווה מים ואני צופה בהם כמעט בכל יום. למרות שאני צופה בהם בקביעות במשך עשרות שנים, רק פעם אחת ראיתי את הציצית הכפולה (double crest) של עונת החיזור שעל שמה נקרא המין הזה.
הם נראים קצת דומים לקורמורן גדול, ואכן יש להזהר בזיהוי. לקורמורן המצוייץ אין צבע לבן בצווארו. הקורמורן הגדול מגיע לצפון אמריקה אל החופים הצפון מזרחיים ושם יש חפיפה ביניהם. כאמור הקורמורן המצוייץ נמצא בכל היבשת. הנה קבוצה על נהר הקולורדו, באיזור מדברי.
הנה זוג, בוגר וצעיר לשם השוואה מקרוב. שימו לב שהצבע הצהוב מופיע גם מעל העין, זה עוד סימן הבדל בינם לבין הקורמורן הגדול.
קורמורן ניאוטרופי
בחופים של דרום מזרח טקסס אנו פוגשים את הקורמורן הניאוטרופי (Neotropic Cormorant) שהוא המין הנפוץ בכל דרום אמריקה ומגיע צפונה עד האיים הקריביים ועד לצד הדרומי של טקסס. הוא דומה מאד לקורמורן המצוייץ אבל קטן יותר. יש לציין שהערכת גודל אינה פשוטה אצל ציפורים ואינה בהכרח דרך בטוחה לזיהוי. הנה השוואת תקריב של שני המינים:
צילום מצוייץ מקרוב
צילום ניאוטרופי מקרוב
כפי שניתן לראות, לקורמורן הניאוטרופי יש גם קצת צבע צהוב, אבל הוא נמצא רק בהמשך המקור ובאופן ברור מתחת לעין. אצל הקורמורן המצוייץ יש גם צבע צהוב מעל העין. ביקרנו בשמורת ציפורים נהדרת (נקראת High Island) בדרום מזרח טקסס שם ראינו מספר מיני ציפורים בקינון, כולל הקורמורן הניאוטרופי. בצבעי חיזור (וקינון) יש לקורמורן שוליים לבנים בולטים סביב הצווארון הצהוב, אבל רק מתחת לעין.
בצילומים ממעל שימו לב ללבניות הגדולות (אותו מין שיש בארץ) בצבעי חיזור גם הם.
גם את הקורמורן הניאוטרופי רואים לפעמים בקבוצות גדולות.
נחשון אמריקאי
משפחת הנחשוניים קרובה מאד למשפחת הקורמורניים, אבל יש הבדל בין הציפורים. יש ארבעה מיני נחשון בעולם. את האמריקאי צילמנו בשמורה הנהדרת High Island בדרום טקסס. הנחשון האפריקאי קינן בעבר בישראל אבל אינו מגיע לארץ יותר. ויש עוד מין הודי ומין אוסטרלי. הם נקראים בעברית "נחשון" כי הם שוחים במים כך שכל הגוף מתחת למים ורק הצוואר הארוך בולט החוצה ומזכיר נחש.
המין האמריקאי נקרא Anhinga כמו שם הסוג בלטינית. שאר המינים נקראים באנגלית Darter. הם גדולים מהקורמורנים ובעלי צורה שונה. גם כאשר רואים רק צללית ניתן לזהות בקלות שזה לא קורמורן רגיל:
יש להם צבעים מרשימים בתקופת החיזור והצלחנו לצלם בוגר כזה ליד קינון של קורמורנים ניאוטרופיים.
כמו קורמורנים, גם הנחשונים נרטבים עד לעורם בזמן הדייג. הנוצות אינן מבודדות (אלה ציפורים של איזורים חמים וטרופיים). לעומת זאת, העובדה שהנוצות אינן לוכדות בועות אויר עוזרת להם (ולקורמורנים) לצלול לעומק של עשרות מטרים. שלא כמו קורמורנים, הנחשון נעזר במקור חד כמו חנית כדי לשפד את הדג תוך כדי לכידה. אחרי הארוחה, בדומה לקורמורנים גם הנחשונים מוצאים מקום לנוח בו עם כנפיים פרושות לצורך ייבוש. הנה זוג מתייבשים בשמש, אחד צעיר והאחר בוגר שאינו בצבעי חיזור
קורמורנים של החופים המערביים של צפון אמריקה
אני צופה בקורמורן המצוייץ כמעט בכל יום בקליפורניה. כאשר אני מגיע אל חופי המפרץ של סן פרנסיסקו, או אל חופי האוקיינוס השקט, אז מתמעטים הקורמורנים המצוייצים ורואים יותר את שני המינים שנמצאים רק לחופי הים. בשני הצילומים הבאים רואים השוואה של שני המינים האלה. קורמורן ברנדט (Brandt’s Cormorant) קצת גדול יותר עם מקור עבה יותר ובדרך כלל יש לו כתם לבן בגרון. קורמורן ימי אמריקאי (Pelagic Cormorant) מבריק יותר, עם מקור דק וראש קטן יותר. ההשוואה מתבקשת להבדלים בין קורמורן גדול וקורמורן ימי באירופה.
בצילום הראשון ממעל הקורמורנים בצבעי חיזור. זה שבמרכז עם כתם אדום בפנים הוא הקורמורן הימי האמריקאי. משמאלו עם כתם כחול בתחתית המקור ונוצות קישוט לבנות הוא קורמורן ברנדט בצבעי חיזור. כל השאר הם קורמורן ברנדט שלא בחיזור, והקורמורן החום מימין הוא קורמורן ברנדט צעיר. בצילום השני יש השוואה של שני המינים שלא בצבעי חיזור. השמאלי הוא קורמורן ימי אמריקאי והימני הוא קורמורן ברנדט.
קורמורן ברנדט הוא הנפוץ יותר, ורואים אותם במושבות קינון גדולות על הקרקע או על מגדלי חשמל גדולים לאורך הגשרים.
גם כאשר רואים קבוצה גדולה בתעופה (בדרך כלל מעל הים) אלה קורמורן ברנדט.
יש לקורמורן הימי האמריקאי סימן זיהוי לבן מעל רגלו כפי שנראה בשני הצילומים הבאים. הרבה פעמים לא רואים את הכתם הלבן כי הוא מכוסה בכנף או כי אינו מופיע כלל בחלק מהציפורים. כדי לזהות בוודאות כאשר הציפור שחורה לחלוטין, יש להתבונן בצורת הראש.
אסיים עם קינון ואפרוחים של קורמרן ימי אמריקאי.
סיום
בחופי אלסקה יש מין נוסף, קורמורן אדום פנים, שקרוב מאד ודומה מאד לקורמורן הימי האמריקאי. אין לי כרגע תכנון ממשי להגיע לשם.
לא קל לכתוב על קבוצה שלמה של ציפורים עם הבדלים קטנים ביניהם. מקווה שזה יעזור קצת למי שנתקל בהם בטבע ומעוניין לזהות.
תודה רבה. זה היה מרתק!!
אהבתיאהבתי
בום חמישי 07-09 חזרתי מאיסלנד. בקושי ראינו ציפורים. שחפים שלרב רואים בכל מקום בקושי נראו. למעט כמה ברווזים, בסיבוב טבעת לא ראינו כלום. אולי הנדידה החלה מוקדם מהצפוי. בנקודה אחת מרוחקת נשארו כמה פפינס אבל לא היה סיכוי בטיול להגיע לשם.
שתהיה שנה טובה מלאה בצפורים.
אהבתיאהבתי
תודה על המידע והתמונות היפות.
את ה Anhinga ראינו הרבה בטיול שלנו לפלורידה לפני 9 שנים בערך
אהבתיאהבתי