שקנאים באמריקה

שקנאים הם עופות מים גדולים מאד המתאפיינים במקור ארוך, ושק גדול שתלוי בתחתית המקור והוא למעשה חלק מהגרון. יש שמונה מינים בעולם, ובצפון אמריקה יש רק שניים שייחודיים ליבשת. השקנאי החום (Brown Pelican) הוא הקטן מהשניים (ועדיין גדול מאד) וניכר בכך שכמעט כולו בצבע חום. השקנאי האמריקאי הלבן (American White Pelican) גדול מאד והוא כולו לבן פרט לקצות כנפיים שחורים ולפעמים גם קצת נוצות שחורות על הראש. הוא דומה מאד גם בצבע וגם בגודל לשקנאי המצוי הידוע בארץ (Great White Pelican).

כבר זמן מה שאני מפזר רמזים שהרשומה הבאה על ציפורים תהיה על שקנאים. מה שקרה הוא שבתחילת ספטמבר השנה יצאנו לטיול של יום ביער (הנה מה שכתבה על זה אשתי) ואחר כך עצרנו על חוף הים לאחר צהריים רגוע. אני לא נכנס למים, אז ישבתי כמעט שעתיים ליד החוף וצפיתי בנוף (קשתות אבן במים) ובציפורים. ככה יצא לי לצלם הרבה שקנאים חומים עד שהצליח הצילום שבראש הרשומה על מצב מדידת האקלים. כבר לפני כמה שבועות הייתי מוכן לכתוב על החוויה, אבל אז בדרך לעבודה ראיתי קבוצה ענקית של שקנאים משני המינים יחדיו. את זה הייתי חייב לצלם, אבל לא הצלחתי לתאם את זה (צריך נהג וצלם לצורך המשימה). ואז נזכרתי, ברשומה על הפלמינגו הצגתי צילומים (מרחוק מאד) של שני המינים יחד. אז לא שייכתי לזה הרבה חשיבות כי היה לפניהם פלמינגו! הצילום בראש הרשומה הנוכחית מזכיר לכם במה מדובר. השקנאים הלבנים במים. בצד ימין יש שקנאי חום בתעופה ואחד במים. הציפור השחורה שעפה משמאל היא קורמורן.

ההבדלים ביניהם

American White Pelican

Brown Pelican

כמובן ששני המינים נראים שונים, כפי שמודגם בצילומים ממעל. הם שונים בעוד כמה דברים חשובים. השקנאי הלבן הוא ציפור נודדת, בחורף היא בדרום, גם אצלנו בקליפורניה ודרומה אל תוך מקסיקו. בקיץ הם נודדים צפונה. השקנאי החום הוא ציפור יציבה פחות או יותר (נשארת במקום אחד), וקליפורניה היא התחום הצפוני שלהם במערב היבשת. יש להם תפוצה דומה גם במזרח היבשת. השקנאי הלבן מעדיף מקורות מים שבתוך היבשת (נהרות, אגמים ומפרצים של האוקינוס). הם לא מרבים לצאת אל הים הפתוח. השקנאי החום מעדיף את הים הפתוח ולפעמים נכנס אל היבשת מעט אל המפרצים. לכן יש מעט מקומות בהם ניתן לצלם אותם יחד.השקנאי הלבן דג דגים כמו ברווזים מסויימים (לדוגמה: ברכיה). הוא שוחה במים ומכניס את הראש פנימה לחפש מזון ולפעמים רק התחת מזדקר מעל המים. השקנאי החום צולל מהאויר כדי לדוג, בדומה לשלדג – אבל קצת אחרת. על כך בהמשך.

שקנאי אמריקאי לבן

השקנאים הלבנים עפים לעיתים קרובות בגבהים גדולים ובקבוצות גדולות, במיוחד בזמן נדידה. את הקבוצה הבאה ראינו במדבר, בדרך לעמק המוות.

American White Pelican

ולעיתים הם עפים בראש חץ (צורת V) כמו הרבה ציפורים גדולות אחרות, כדי להקל על המעוף:

American White Pelican

הצילום הבא מדגים קצת את גודל הציפור. הנה פרט בודד בחברת אגמיות וברווזים שחלקם מוכרים מהארץ.

American White Pelican with ducks and coots

בצילום הבא היה לי מזל גדול. הוא צולם בקליפורניה בסוף מאי. הציפור שמימין כבר החליפה את נוצות הראש למופע קיץ. אבל זה קרה לה לפני הנדידה צפונה כך שיצא לי לראות את זה בקליפורניה. לעומתה הציפור משמאל, עוד לא איבדה את הבליטה במקור ששייכת לעונת החיזור הנגמרת ביוני. יש מספר מיני ציפורים מועט ביותר (אם אני זוכר נכון רק שמונה) שמגדלים תוספת כזאת על המקור בעונת החיזור.

American White Pelican

ולסיום של השקנאי הלבן: זו ציפור גדולה ומגושמת, ולפעמים צריכים תנוחה מיוחדת לשיווי משקל. פעם ראיתי שקנאי כמעט מתהפך באויר כשניסה להתגרד תוך כדי תעופה.

American White Pelican

שקנאי חום

Brown Pelican

בצילום ממעל, זה אינו פטרודקטיל אלא שקנאי חום מכין את עצמו לצלילה. כמו שציינתי, השקנאי החום דג דגים בצלילה מהאויר ומגובה, בערך כמו שלדג. שלא כמו שלדג הוא אינו צריך לדייק מאד. השקנאי נעזר בהדף המים שנוצר מגוף גדול ומהיר כמוהו. הדגים חוטפים הלם קל מההדף, ואז השקנאי יכול לאסוף אותם אל השק. באותו יום על החוף היו לי נסיונות צילום רבים כדי להשיג את הרגע שבדיוק לפני החדירה למים. המצלמה מצלמת עשר תמונות בשניה. אספתי את הדוגמה הטובה ביותר לסרטון אנימציה.

Brown Pelican

כאשר הם אינם צוללים, הם כמובן נעזרים בחכה. יש קבוצות של שקנאים שאוהבים לעמוד על המזח, או באיזורי דייג אחרים ולהמתין לשאריות:

Brown Pelicans with Fishing Rod

קצת קשה היה לי להאמין, אבל כשהגענו לקליפורניה בשנת 2000 הם היו ברשימת המינים המוגנים בסכנת הכחדה. למרות זאת הם היו נפוצים מאד וזה נראה מוזר. מסתבר שלפני עשרות שנים רבות כאשר היה נהוג להשתמש ב DDT הם אכן היו על סף הכחדה. היה מי שהדגים שהחומר מזיק לביצים שלהם והם מיעטו להתרבות. מאז שהופסק השימוש בחומר, מספרם חזר לקדמותו ולפני שמונה שנים הם הוצאו מרשימת המינים המוגנים. הם התאוששו לחלוטין. ואכן רואים אותם נחים בקבוצות גדולות, ולפעמים גם כדי להשאיר דוגמאות ציוריות על הסלעים.

Brown Pelican

Brown Pelican

 

השקנאים החומים, בניגוד ללבנים, אוהבים לעוף נמוך. לפעמים הם עפים קרוב מאד לפני הים ונעזרים בהדף האויר מהגלים כדי להתרומם באויר.

Brown Pelican

הצילום הבא קבוצה של שקנאים חומים. כמעט כולם הם צעירים. השקנאי עם הצוואר הלבן הוא בוגר שאינו בעונת החיזור.

Brown Pelicans – juveniles with one adult

ולסיום: השקנאי הופך הדור במיוחד בעונת החיזור. צבע השק הופך אדום ארגמני:

Brown Pelican – breeding adult