בצילום ממעל: דב שחור בגובה של North Cascade Pass.
בתחילת יולי 2019 טיילנו במשך שבוע בצפון מדינת וושינגטון, סביב ובתוך השמורה North Cascades National Park. איזור החוף של צפון וושינגטון הוא איזור גידול מיוחד: אקלים ממוזג אבל עם לחות גבוהה וגשום מאד כל השנה. לכן, באיזורים היותר נמוכים ישנו יער גשם ממוזג. ככה זה נראה:
הלכנו ביער בגובה נמוך, וראינו כמה ציפורים וגם נחש שחדש לנו, המקביל האמריקאי לזעמן:
בגבהים הנמוכים צפינו גם בכמה מכרסמים שחדשים לנו, מין חדש לנו של ארנבון (כי הוא שייך למזרח ארה"ב) ומין חדש של chipmunk. סימן ההיכר של chipmunk המבדיל אותו מסנאים אחרים הוא פסים לאורך העין.
כמובן שציפינו לראות בעלי חיים חדשים. איזור הגידול שונה בהרבה ממה שאנו רגילים לו. מה שלא ציפיתי הוא לראות כמה מינים חדשים של יונקים. זו היתה הפתעה נעימה ביותר. כמובן, כאשר עולים גבוה בהרים, יש שלג וקרחונים ונופים נהדרים. כפי שכתבתי בעבר, בצד המערבי של צפון אמריקה, נופי ההרים מלווים גם בבעלי חיים מיוחדים: מרמיטות.
עלינו תחילה בגובה בינוני על Sauk Mountain. כבר באמצע הדרך הופיעה מרמיטה מהמין שציפינו לו באותו איזור: Hoary Marmot. היא התיישבה בצמחייה בצד הדרך ולא התרגשה מהמטיילים, אלא רק כירסמה את הצמחים.
גם כאשר עברנו את קו העצים (ממש למעלה) ראינו עוד מרמיטות, כולל אחת ששכבה לספוג קצת שמש על הפסגה, וגם עוד chipmunks, כפי שצילמה הבת הגדולה:
הפתעה מרגשת במיוחד היתה לראות (ולצלם!) פיקה (American Pika). זהו מכרסם קטן שחי רק בגבהים. הם נמצאים בקליפורניה, במיוחד באתרים האהובים עלינו ביותר: Lassen National Park and Yosemite National Park. אבל מעולם לא ראינו אותם בקליפורניה. ופתאום, ליד הפסגה, הבת הקטנה ראתה וזיהתה אותם, למרות שזו פעם ראשונה שהיא רואה חיה כזאת. אלה מכרסמים קטנים יחסית, בגודל של chipmunk.
מרמיטות מסתגלות לחיים בגובה על ידי שנת חורף. התנאים בגובה קשים בחורף, יש מעט אוכל, ולכן יונקים שנשארים שם צריכים פתרון. תרדמת חורף היא פתרון נפוץ. היונק משמין במהלך הקיץ, וישן במחילה (או מערה) במהלך כל החורף. לפיקה יש פתרון שונה. כל הקיץ היא אוספת צמחייה לערימה גדולה שיכולה להגיע לכמה מטרים מעוקבים. הצמחים מתייבשים לחציר, וזו אספקת המזון של הפיקה בחורף.
נסענו למלון נחמד בצד המזרחי של רכס ההרים (כתבתי על מה שראינו ממרפסת החדר). בצד המזרחי יש אקלים שונה, ובפארק קטן ליד אותה עיירה. ראינו עוד בעלי חיים: הרבה ציפורים, אבל גם איילים והרבה מרמיטות. הפעם המרמיטות לא היו בגובה אלא באיזור נופש מלא אנשים. לא היה אכפת להם כל כך. אלה מרמיטות ממין שונה: מה שאנו רגילים לראות בהרים של קליפורניה.
הבטחתי גם נופים. חזרנו אל השמורה ואמרו לנו במרכז המבקרים שחייבים לבקר במסלול הליכה של North Cascade Pass. זו נסיעה ארוכה, חלקה גם בדרכי עפר, עד שמגיעים לתחילת המסלול. אמרו לנו, גם שגם אם לא נלך ברגל, רק המראה מתחילת המסלול שווה את הנסיעה. אז נסענו. עוד לפני שהגענו לתחילת המסלול, עצרנו באיזור קמפינג לצורך שירותים, ושם בחנייה המתינה פיקה, ליד האוטו.
עוד אמרו לנו: יש סיכוי לראות עיזי הרים למעלה בגובה. אז יצאנו למסלול ארוך, שישה קילומטרים, כולם בעלייה, כדי להגיע למעבר ההרים למעלה. רוב העלייה היא במסלול זיג-זג בתוך היער (יער גשם!) והנוף הנשקף מהיער הוא צוקים עם קרחונים נמסים לפלגי מים. ככה זה נראה מאמצע הדרך:
כאשר הגענו כמעט למעלה חסמה את הדרך שלוגית גדולה בשיפוע. אפשר היה לעבור שם, אבל בזהירות רבה. היינו יכולים פשוט לחזור לאחור, אבל כמה מטיילים אמרו שראו עיזים בצד השני. הנה תצפית לאחור אל העמק ממנו עלינו:
לפני אותה שלוגית פתאום הופיע סנאי אדמה שנראה מוכר לנו. הוא דומה לסנאי האדמה הנפוץ בהרי קליפורניה אבל הוא מין שונה. לסנאי הרגיל יש שני פסים שחורים על הגב עם פס לבן ביניהם. לעומתם, הסנאי של צפון וושינגטון עם שני פסים לבנים ושחור ביניהם, ממש כמו סימון שבילים ישראלי. את הסנאי הקליפורני צילמתי בהרים של Carson Pass בשבוע שעבר.
עברנו את השלוגית.הנה תצפית אל הצד השני של מעבר ההרים:
ומשמאל לאותה תצפית היה רכס קרוב יותר (אבל עדיין במרחק) עם שלוגית עליו:
שווה לפתוח את הצילום ולראות מקרוב, מעל השלוגית יושבות עיזי הרים לבנות. הן חיות בגובה רב באיזורים מושלגים עם קרחונים, והצבע הלבן משמש להן טוב להסוואה. הצד הדרומי ביותר של איזור הגידול שלהן הוא הקצה הצפוני של מדינות וושינגטון (רק בשמורה הזאת) ושל מדינת מונטנה. הנה צילומים מוגדלים יותר:
בדרך חזרה, שוב מחזה מרהיב. דוב שחור חצה את הדרך והמשיך לאיטו לטפס במעלה ההר. אני חושב שראינו דובים שחורים בטבע לפחות עשר פעמים, ובכל פעם זה מרגש מחדש. אז אסיים עם עוד צילום של אותו דוב.
מפגש עם דוב חייב להיות מדהים. התמונה נהדרת. לצערי לא ראיתי מעולם דוב בטבע…
את עז ההרים ראינו פעם אחת מאוד מרחוק (במשקפת חזקה), במונטנה בדרכנו לילוסטון.
אהבתיאהבתי
אין כמו לפגוש דב, נפגשתי באלסקה. הנוף מרשים. בהזדמנות טייל בסקיי ליין של וירגיניה, יש שם מערות עם אורגן, ונופים מהממים.
אהבתיאהבתי
יופי של מפגשים ויופי של טיול. איזה כיף לכם.
אהבתיאהבתי
איך לא השארתי פה תגובה?! טיול מדהים מדהים מדהים מדהים!!!
אהבתיאהבתי