בצילום הפותח: להקה של עשרות Black Skimmer באיזור קינון שלהן.
לפני שבוע יצאנו לסיור בשמורה על חוף המפרץ, בעיר שכנה – Hayward Regional Shoreline. זה מקום עם מלחות, מסלולי הליכה ביניהם וגם תצפיות על חוף המפרץ. כמובן, זה מקום נהדר לתצפיות על ציפורים במיוחד באביב. בימים אלה אנו יוצאים לסיורים כאלה מדי סוף שבוע והמטרה אינה בעיקר הטבע אלא לצאת מהבית ולפגוש חברים. ניתן לצאת יחד לאיזה שמורה ולטייל, כל עוד שומרים על מרחק קטן וסביר, וככה שומרים על קשר, במיוחד בשביל הבנות. גם קצת פעילות גופנית חשובה.
מתחילים במרכז המבקרים (סגור), וכבר בפתיחה אנו מצפים לראות כמה ציפורים מעניינות. בקליפורניה יש עשרות מיני דרורים, אבל אחד מהם נפוץ במיוחד בשמורה הזאת: Savannah Sparrow. חנינו לידו, צילמנו והתחלנו בטיול.
במבנה של מרכז המבקרים צפינו באחת הציפורים הנפוצות ביותר באיזור, במיוחד באביב: פרוש בית (House Finch). הנה צילום סטנדרטי מהשכונה:
משמאל, בצבע אדום, זהו הזכר. מימין, רק בפסים חומים, זו הנקבה. כל השכונה שלנו מלאה בהם, כולל לפעמים בחצר הבית. שמעתי פעם שסוג המזון שלהם משפיע על צבע הזכר. יתכן שיש גם שונות גנטית שגורמת לזכר להיות קצת שונה. לדוגמה, הציפורים האלה הגיעו אל הוואי, ושם הזכר רק בצבע צהוב. מצאתי צהוב כזה בשכונה.
במרכז המבקרים היה זכר אחד בצבע כתום. אנו צופים בזכרים הצהובים והכתומים לעיתים נדירות, אז הנה דוגמה יפה.
לאורך החלק הראשון של המסלול יש תעלת מים, שם אנו צופים באנפות, ציפורי חוף וגם ברווזים. הפעם נציגות הברווזים כללה רק מעט ברכיות ולא טרחתי לצלמם. אבל השאר היו מעניינים, וגם קרובים מספיק בשביל צילום איכותי.
בכל זמן הטיול עפו מעלינו שחפיות מהמין הנפוץ ביותר באיזורינו: שחפית שחורת־אוזן (Forster’s Tern). הן עפות מהר ומשנות כיוון במהירות, וקשה מאד לצלמן. היו לי כמה מאות הזדמנויות, ולבסוף זה יצא טוב:
הגענו אל איזור בריכות. היו קצת ברווזים רחוקים מאד – מרית צפונית (Northern Shoveler), אחד המינים הנפוצים ביותר פה (וגם בארץ). מעל עבר זרון תכול (Northern Harrier) ואחד הסנוניות הסכימה לדגמן על עמוד עץ.
פתאום עברה מולנו שחפית עם דג בפיה. בגלל הדג צילמתי מהר ועקבנו אחריה. זו שחפית ממין שונה מאלה שראינו כל היום: שחפית כספית (Caspian Tern).
השחפית עפה אל הבריכה ממול ונחתה ליד שחפית אחרת.
הצלחתי לא רק לצלם את השחפית ממרחק אלא גם לזהות את הדג, וכאן היתה ההפתעה הראשונה: זהו כריש. אמנם הכריש קטן מאד (תינוק) אבל ניתן לזיהוי: Leopard Shark. ההפתעה השניה היתה בהתנהגות השחפית. כאשר אני צופה בשחפיות שתפסו דגים, בדרך כלל יש ביניהם ריבים ומחטפים, כל שחפית מנסה לגנוב את הדג בשביל עצמה. הפעם השחפית הלכה על הקרקע באופן מוזר, כמו ריקוד, והציעה את הכריש לשחפית אחרת. זו התנהגות של חיזור, או של זוג שדואג זה לזה. זו הפעם הראשונה בה אני צופה בהתנהגות כזאת אצל שחפיות. הנה הם יחד:
אחרי האירוע של השחפיות, כיוונתי את המצלמה אל רצועת אדמה רחוקה, מעבר לבריכה. המקום אינו נגיש לאנשים, ונראה שהמתמקמו שם הרבה ציפורים מקננות, במיוחד שחפיות, אבל היו שם גם אווזים וציפורי חוף. הבת הגדולה זיהתה שיש שם גם Black Skimmer. זו ציפור מוזרה עם אבולוציה מוזרה של צורת מקור. החלק התחתון של המקור ארוך בהרבה מהחלק העליון. לא מזמן צפינו עם הבנות בסדרה "חיים עלי אדמות" (שנות השבעים, דייויד אטנבורו) שמסבירה על אבולוציה. בפרק על הציפורים מופיעה הציפור הזאת בדיוק, עם צורת הדייג המאד מיוחדת שלה. הן עפות עם החלק התחתון של המקור בתוך המים, וכאשר הן מרגישות את הדג המקור נסגר ולוכד אותו. הציפורים עלו לתעופה, וראינו שיש שם בערך חמישים פרטים. בדרך כלל אנו מתרגשים אם מצאנו ציפור בודדת, והנה כל כך הרבה במקום אחד, ועוד מושבת קינון.
הצילום מרוחק מאד. טוב שככה, לא הייתי רוצה שתהיה גישה לאיזור הקינון. הנה צילום של פרט אחד מקרוב ומלפני מספר שנים, בחברת כמה שחפיות שחורות־אוזן.
בדרך חזרה עברנו לאורך חוף המפרץ. זה היה בזמן שפל, אז החוף היה די רחוק מהשביל וראינו שיש ציפורי חוף רבות אבל רחוקות מאד.
קצת בהמשך ראינו כמה מהציפורים הקטנות יותר מקרוב. הם נקראים בעברית "חופמי אמריקני" (Semipalmated Plover) ודומים מאד לחופמי צווארון המצוי בארץ. אנו לא רואים הרבה מהם כי הם רק חולפים אצלנו בעונת הנדידה. הפעם היו שם כמה מאות פרטים שעצרו בדרכם לצפון הרחוק.
אחד מהם נראה שונה מהאחרים, והיה נדמה שהוא חופמי שלא אמור להיות אצלנו: חופמי ווילסון. הצילום הבא מדגים עד כמה קשה לזהות ציפורי חוף כאלה.
החופמי הראשון הוא בצבעי חיזור כיאות לעונה (הם מחליפים צבעי נוצות בחודש מרץ). החופמי השני בצבעי חורף – לא ברור למה. בנוסף הרגליים אינן צהובות – זה בגלל שהן מלוכלכות בבוץ. המקור נראה עבה יותר ושחור: הוא אמור להיות דק עם קצה שחור כמו הציפור הראשונה. גם המקור מרוח בבוץ. אחרי דיון בפורום ציפורי קליפורניה, היתה הסכמה פחות או יותר שזהו חופמי אמריקאי בצבעי חורף ומרוח בבוץ. אני עדיין לא משוכנע במאה אחוזים. חופמים הם עם קשה.
לבסוף חזרנו אל מרכז המבקרים. בכל הדרך היו מעט מאד ברווזים וגם כמעט ולא ראינו שחפים. זה קצת מוזר בהתחשב בסביבה. ליד מרכז המבקרים המתין לנו שחף ואיתו אני מסיים. גם השחפים קשים לזיהוי, כולל הבוגרים, אבל אני די בטוח שלמרות שהמקור קצת קטן מהרגיל זהו שחף כספי בוגר, תת־מין אמריקאי.
מכתבים ורעיונות 
מרתק לעקוב אחרי התמונות שלך. לתת כריש כמתנת חיזור – איזה יופי
אהבתיאהבתי
,תודה על הסיור היפה שערכת לי. צילומים יפים.
אהבתיאהבתי
מעולה 🙂
התמונות עם הכריש מדהימות!
אהבתיאהבתי
מרתק ממש!
אהבתיאהבתי
וואו כמו תמיד! צילומים יפהפיים
אהבתיאהבתי