שבוע בעמק המוות עם השלמה לתמונות להדפסה

ברשומה הקודמת הצגתי צילומים שנערכו להדפסה. אשתי MammaQuail אמרה לי שאנו יוצאים לשבוע חופשה אל עמק המוות, סביר שיהיו עוד צילומים להוסיף. אני חייב לציין שככה גם אני חשבתי. נאמר לי שהופיעו הרבה צילומים בבלוג ששווים הדפסה. באמת היו, וגם פירסמתי רשומות בסגנון של "תערוכת צילומים".  אז זו מעין תגובה להערות האלה. 

סגנון שונה של צילום

רוב הצילומים שלי ממוקדים בבעלי חיים בהגדלה. לפעמים יש הזדמנות לסגנון שונה. לפני שנתיים בערך צילמתי להקה ענקית של חופיות אלפיניות וחופיות אמריקאיות (ואולי עוד אחרות) וזה יוצר מעין מרבד של טקסטורה במקום הרבה פרטים של ציפור בודדת. גם קצת מאתגר לזהות את כל הציפורים.

Dunlins, Western Sandpipers and probably other sandpipers

אני ממעט לצלם נוף במצלמה רגילה, כי אני בדרך כלל נושא עדשה טלסקופית. בטיול אל עמק המוות, צילמתי נוף עם הטלפון הישן שלי (Samsung Galaxy S7). הנושא והקומפוזיציה מצאו חן בעיני. כאשר הגדלתי את הצילום בבית ראיתי שהוא מגורען מדי, האיכות ירודה וזה בגלל המצלמה של הטלפון. הייתי מדפיס ותולה על קיר אם רק היה מצליח. 

MammaQuail on Saline Valley Dunes in Death Valley

הנה צילומי נוף מהעבר היותר רחוק. שני הצילומים הבאים נעשו במצלמה טובה, אחד אפילו עם עדשה טלסקופית. הם הופיעו בתערוכה הראשונה שלי, וגם נתלו על הקיר במשרד. 

California Poppy Field on Figueroa Mountain

Cormorants Returning to Morro Rock

מראות מעמק המוות

אמנם צילומי הנוף שלי לא יצאו טוב מספיק, אבל אשתי היקרה כמובן צילמה במצלמה המיועדת לכך, ויש תיעוד יותר טוב. כמו בכל שנה בתקופת חג ההודיה (Thanksgiving) יש לבנות חופשה של שבוע מבית הספר, ולי יש יומיים מהעבודה, אז עושים גשר ויוצאים לשבוע ארוך של טיול. זו גם הזדמנות לצאת למדבר במזג אויר סביר (היה אפילו קר). עמק המוות (Death Valley National Park) נמצא מדרום מזרח קליפורניה וקצת ממנו גם בנבאדה. פרט לחורף חם שם מאד – זה המקום החם ביותר בעולם. זה יעד רחוק, אבל היינו שם כמה פעמים. הפעם ניסינו להגיע למקומות שלא ראינו בעבר. סייעה העובדה שיש לנו רכב 4×4 גדול עם צמיגי שטח חדשים. התחלנו ביום נהיגה רק כדי להגיע אל סף היעד: העיירה Lone Pine שנמצאת מערבית לשמורה. משם ניתן גם לראות יעדים אחרים. 

ביום הראשון הלכנו לצפות קצת בציפורים, אבל לא היו תצפיות מיוחדות אותו הבוקר. בצהריים עלינו בדרך עפר לא קלה אל עיר כורים "נטושה" וביקרנו בעוד אתר צפרות ללא הצלחה ניכרת. אחר הצהריים נסענו אל אתר יפה שנקרא Alabama Hills שם צולמו בעבר הרבה סרטי הוליווד. נוף סלעי עם רקע של הרי הסיירה נבאדה: הפסגות הגבוהות בארה"ב (פרט לאלסקה). אשתי צילמה את קשת האבן הסטנדרטית עם הפסגה הגבוהה של Mount Whitney ברקע. אני מצאתי חנקן עם חיפושית בפיו.

View of Mount Whitney from Alabama Hills

Loggerhead Shrike with beetle

את היום הבא ביליתי בבית ששכרנו, כי הבת הגדולה חולה. אנו חיים בימים די מטורפים. היא נאלצה לעבור בדיקת קורונה מהירה מבלי לצאת מהמכונית, ורק אחרי התוצאה השלילית הסכימו להכניסה לבית החולים. בסוף זה היה הצטננות רגילה או שפעת. אשתי והבת הצעירה טיילו באותו יום (אחר הצהריים). 

יום הבא: היעד הוא אתר שנמצא בצד הצפוני של עמק המוות. הגישה אליו קשה מאד מתוך השמורה, אבל פשוטה יותר מדרך עפר שנכנסת מצפון. יש שם גם נווה מדבר מעיינות חמים, שזה אומר אפשרות לרחצה וגם אולי בעלי חיים. הרי בעלי חיים מתרכזים סביב מים במדבר. תחילה צריך להגיע. נסיעה די קשה עם כחמישים קילומטר בדרכי עפר שדורשות רכב גבוה 4×4. צילום הדיונות הוא משם: Saline Valley Dunes. צילמתי את נווה המדבר מרחוק:

Warm Springs hippie colony in Death Valley

את נווה המדבר עצמו אי אפשר לצלם מקרוב. מסתבר שהשתלטו על המקום קבוצה של היפים נודיסטים שגם בנו בריכות ומקלחות על בסיס המעיינות החמים. בהתאם לכך גם לא היו בעלי חיים מיוחדים. אבל להתרחץ אפשר. היו שם הרבה אנשים ורכבים למרות הנסיעה הקשה למקום. מישהו גם מצא פיתרון טוב יותר לקמפינג במקום כפי שנראה בצילום הבא: 

Plane Camping

נסענו אל עמק המוות ומצאנו מקום פנוי לקמפינג קרוב למרכז המבקרים של Furnace Creek, שם נמדדה הטמפרטורה הגבוהה בעולם לפני יותר ממאה שנים (אבל כמובן בקיץ, ולא בחורף). אחר הצהריים, החלטנו לנסוע ליעד חדש לנו: hole in the wall. יש כעשרה קילומטר של נסיעת שטח, ובאמצע יש מעבר בין שני הרים כפי שצילמה אשתי:

Hole in the Wall, Death Valley

בדיוק שם גם זיהינו את המציאה של הטיול: כבשי בר בקליפורניה. ככה צילמתי אותם, כולל אחד שמנסה לאכול קקטוס. הצבע שלהם אפור למדי בניגוד לאלה שצילמתי בשמורה בנבאדה והופיעו ברשומה הקודמת. אולי לצורך הסוואה, כי הרקע בנבאדה היה אבן חול אדומה – איני יודע. 

Bighorn Sheep

Bighorn Sheep

גם עשינו טיול קטן ברגל עד שהגיע הזמן לחזור למאהל (לפני חשיכה). זה החיסרון של טיול חורף – יש מעט שעות אור ביום. 

Family Hike in Death Valley

לקראת שקיעה עצרנו במקום מפורסם כדי לצפות בשקיעת השמש מעל הרכב ממול: Panamint Mountain Range. הנה הנוף מבעד המצלמה של אשתי:

Sunset from Zabriskie Point

בלילה ראינו הרבה כוכבים. עמק המוות ידוע בשמי הלילה שלו. האויר נקי מלחות או מעננים בדרך כלל, יש מעט מאד אור רקע (זיהום אור). לכן ניתן לראות הרבה מאד כוכבים כול את שביל החלב. זה אולי רגיל בשבילי מילדותי, אבל לבנות שלנו זה מחזה נדיר ומרהיב. 

יום למחרת נסענו מחוץ לשמורה לכיוון דרום לנסות שני איזורי צפרות חדשים. הם היו די דלים, אבל נראה שהמקום יהיה מרשים ביותר באביב כאשר יהיו מים וגם נדידת ציפורים. הנה שתי דוגמאות סטנדרטיות לציפורי המקום:

Tundra Swans and Snow Goose

Greater Roadrunner

בכל הטיול עד כה לא היה יום של הליכה קשה. לצורך זה אשתי לקחה אותנו לטפס על הר ברכס Panamint. זה היה מסלול קשה של כל היום הקצר. שבעה קילומטרים לכל כיוון, כאשר ההתחלה בגוה מעל שני קילומטר והסיום כמעט בגובה שלושה קילומטר. זה המסלול של Wildrose Mountain Peak. היה נוף בדרך ומהפסגה. שוב, בטלפון זה יוצא טוה מספיק רק לראות בטלפון. במצלמה של אשתי הרבה יותר טוב. הנה מבט מהפסגה אל עמק המוות. הפרש הגבהים בערך שלושה קילומטר, כי העמק ברובו מתחת פני הים. 

View of Death Valley from Wildrose Peak

זה צילום נוף ששווה להדפיס.

סיום

נהגתי כמעט את כל הדרך חזרה הביתה, בערך שמונה מאות קילומטר ביום אחד. הבת הגדולה נהגה חמישים קילומטר מהם. היו גם כמה פקקי תנועה בחזרה. לא צברתי צילום אחד שבאמת הייתי רוצה להדפיס, פרט לאחד שיצא לא טוב. מסקנה: אשתמש בדוגמאות מהרשומה הקודמת כדי להזמין הדפסים על לוחות אלומיניום. בטוח שאזמין לי עזניה שחורה גדולה לסלון, וזוג צילומים של יעל ליד כבשים.