זה המשך התיעוד של מה שצילמתי בישראל, פברואר 2022. יומיים של טיול בצפון הארץ. מלבד כמובן בילוי עם חבר, המטרות העיקריות היו צפיה בציפורים כולל ציפורי מים, ולטייל באיזור פריחה (כלניות). הוספנו לזה גם עתיקות (ציפורי ועכו).
יום אחד – ציפורים בגאון הירדן ועמק המעיינות
יצאנו לדרך אל תחילת המסלול. בחרנו את איזור בית שאן – גאון הירדן ועמק המעיינות. באגמון החולה ביקרתי לפחות פעמיים בעשור האחרון, וזו הזדמנות לראות דברים קצת שונים. כבר בתחנת דלק בדרך ראינו דורס ראשון, סימן להמשך. זה הדורס הנדיר בעבר שהפך נפוץ למדי.
התחלנו את המסלול בכפר רופין, באיזה שלולית צמוד לגדר המערכת, והמשכנו לנסוע לאט לאורך הגדרץ תחילה דרומה עם תצפית אל כמה מקווי מים ושלוליות אחרות ואז חזרה אל כפר רופין ושוב צפונה לאורך הגדר עד כביש 71. היו ציפורי מים. רובן מאד מוכרות לי, ולא ממש טרחתי לצלם טוב. היו בעיקר אגמיות, מרית צפונית, קצת ברכיות, ברווז אפור, שרשיר מצוי וכמה אנפות אפורות. צילמתי טבלן גמדי ושלדגים.
מה שהצליח הרבה באותו יום היו הדורסים. היו כמה שלכים, עוף שמתמחה בדייג ונפוץ גם בקליפורניה.
הדורס הנפוץ ביותר היה דיה שחורה (לשעבר נקראה דיה מצויה). יש לה צללית מאד אופיינית, והם היו בקבוצות לעיתים גדולות. ככה זה נראה בדרך כלל:
לא מפתיע שאם זו ציפור נפוצה באיזור יהיו הזדמנויות לצילום מקרוב. אכן, זו הפעם הראשונה בה צילמתי דיות מקרוב.
לאורך גדר המערכת מצאנו גם כמה זרונים, כולל שניים שהצטלמו טוב.
בנסיעה לאורך גדר המערכת היו הזדמנויות לעצור לתצפית וגם לצילום מתוך רכב. אני חוזר על עיקרון זה מדי פעם: משום מה ציפורים פחות חוששות מרכב נוסע גם כאשר יש בו אנשים עם חלון פתוח. ניתן להתקרב יותר מאשר ברגל ולצלם מקרוב יותר. ככה הצליח הצילום של זרון הסוף. ככה גם התקרבנו מספיק אל פשוש, דוחלים וגבתון.
ארוחת צהריים קצרה בבית שאן, ומשם אל בריכות המים של מעוז חיים מצפון לכביש 71. לא היתה גישה טובה, אבל היה מה לצלם. ציפורי המים בעיקר חלפו מעל ראשינו. היו שקנאים, חסידות שחורות וקורמורנים, כולם למרחוק.
מעט מהחסידות והקורמורנים גם מצאנו מקרוב יותר.
עברו גם דורסים מעלינו, ואפילו הצלחתי לצלם עיט.
סיימנו את טיולי היום בהליכה קצרה בקניון הבזלת, שם יש מפל זעיר וגם אולי כמה ציפורים. מצאנו אפילו אנפה ארגמנית, קצת רחוקה. זו ציפור שלא צפיתי בה כבר עשרות שנים. היא בארץ כמעט רק בעונת הנדידה, ואני בארץ בדרך כלל באמצע חורף או קיץ. פעם אבוא לארץ רק בשביל הנדידה.
סיימנו את היום בבישול ארוחה בסגנון הודי: נזיד עדשים ואורז עם חצילים.
יום שני – פרחים באלוני אבא ועתיקות בציפורי ובעכו
היעד הראשון היה לראות פרחים. אני בדרך כלל לא מצלם פרחים – זה התפקיד של אשתי. הפעם, בלעדיה תיעדתי קצת. עשינו סיבוב רגלי של שלושה קילומטר ביער של אלון התבור סמוך לאלוני אבא. היו מרבדי פרחים: בעיקר כלניות וקצת רקפות, עיריות, דודאים ועוד כאלה שאין לי מושג מה הם. גם מעט ציפורים היו, כולל דיות שחורות כמובן.
תחילה עצרנו ליד כמה כלניות ושמעתי הרצאה ארוכה על מתי הן נקביות ומתי זכריות (כל פרח קודם כל נקבה ואחר כך הופך זכר). כמובן גם איך מזהים (הזכר עם טבעת לבנה במרכז הפרח).
צילמתי גם רקפות ודודאים לתעד.
מלבד פרחים היו גם פרושים מצויים, תור צווארון, עוד דיות שחורות ודרורי בית. עורבני אחד דיגמן יפה.
לקראת סוף הסיבוב היו מרבדים גדולים יותר של כלניות משלל צבעים.
את היער לא צילמתי. חייב להודות שאלון התבור לא הרשים אותי במיוחד. בזמן שאני כותב את הסיפור הזה אני צופה מחלון ביתי על החצר האחורית ובה שלושה אלונים ענקיים – שריד ליער האלונים המפואר שהיה במקום שנקרא אז Oakland.
אחרי ארוחת צהריים מהירה, נסענו לראות את עתיקות ציפורי.
מכל "מדעי הרוח" אני אוהב במיוחד ארכיאולוגיה (ואולי רק ארכיאולוגיה), עוד מזמן שלמדתי קצת מהנושא בתיכון. אז ההצעה לראות את ציפורי בפעם הראשונה היתה ממש במקום. היה לנו מעט זמן – הגענו אחר הצהריים והאתר נסגר בארבע. ישבנו לראות את החזיון האור-קולי בבית הכנסת העתיק. לא היה מניין – היינו שם לבד. החזיון היה מאכזב ביותר, הייתי מציג את הדברים לגמרי אחרת. לעומת זאת בית הכנסת עצמו מדהים. צילמתי ציפורים.
בחוץ, עתיקות של העיר ציפורי. שאריות מבנים, כולל תיאטרון ומצודה ביזנטית ופסיפסים. גם ציפורים ושקד פורח. כמובן דיות שחורות (אפשר לגוון קצת?). אז צילמתי נחליאלי על החורבות.
יש סככות מעל הפסיפסים שבחוץ, לשמור עליהם מהגשם. אבל על חלק מהם היו שלוליות, כנראה הם לא מתוחזקים טוב ויש נזילות. חבל. צילמתי כמה ציפורים.
סיימנו את היום בנמל עכו, ובסוף בארוחת ערב אצל חברים. קראתי על המהומות בעכו, וקיבלתי קצת הדרכה על מה היה שם קודם, מה נשרף, מה שופץ. זה היה ערב של אמצע שבוע, ולא היתה תיירות כמעט בכלל. מעט האנשים שביקרו במקום היו מהאוכלוסיה הערבית. אולי בגלל שזה אמצע שבוע, אבל כנראה מה שהיה שם פעם יקח שנים רבות לפני שיחזור, אם בכלל. חבל. צילמתי ציפורים בחושך.
תמונות יפות. התמונה האחרונה בפסיפס נראית לי לגמרי חוגלה…
אהבתיאהבתי
קצר וקולע. יופי של תמונות.
אהבתיאהבתי
בעכו יש מסעדה על טהרת הללא גלוטן. וגם מחמוד הבעלים שלה הוא מקסים.
היית אוהב. בפעם הבאה. אולי אפילו יחד?
אהבתיאהבתי
תמונות נהדרות 🙂
אם היית מצלם את הפרחים האחרים, מן הסתם הייתי יכולה לזהות לך אותם ואולי גם לספר משהו 😉
אהבתיאהבתי