בישראל מין אחד של עורבני, ובצפון אמריקה שנים־עשר. הפעם אכתוב על הסוג Scrub-Jay ובמיוחד על המין California Scrub-Jay. בלטינית קוראים לסוג זה Aphelocoma ובעברית אין לו שם אך בתרגום חפשי זה "עורבני שיחים". יש חמש אוכלוסיות שונות של Scrub-Jay בצפון אמריקה, ואין חפיפה בטריטוריה ביניהן. כל אוכלוסיה מוכרת כמין שונה. בפלורידה נמצא את Florida Scrub-Jay, במקסיקו וקצת באריזונה וטקסס נמצא את Mexican Jay, במרכז-מערב ארה"ב נמצא את Woodhouse’s Scrub-Jay, בקליפורניה יש את California Scrub-Jay ובאי קטן השייך לקליפורניה, בערך שעה של שייט מהיבשת נמצאת אוכלוסיה קטנה במיוחד של Island Scrub-Jay. הציפור בצילום שבראש הרשומה היא מאותו אי קטן.
פעם היה יער אלונים יפה במיוחד בקליפורניה. כל מי שביקר שם היה נפעם מהמראה והמקום היה ידוע כיער האלונים היפה בעולם. קראו למקום Oakland והוא בקירוב כל השטח שממזרח לחופי מפרץ סן־פרנסיסקו עד מעבר לגבעות. היום יש שם כמה ערים, Oakland היא הגדולה בהן, ומיער האלונים נותר מעט מאד: כמה עצים פה ושם ומספר פארקים קטנים. מזכיר מאד את השיר "גן השקמים" והעיר תל־אביב. העורבני California Scrub-Jay קשור מאד אל האלונים. סביבת המחיה שלו היא שיחים שנמצאים בצמוד לאלונים. הם אוכלים את הבלוטים, וגם מטמינים אותם בקרקע כדי לאגור אותם לשימוש עתידי. הם גם שוכחים חלק מהבלוטים בקרקע, וככה עוזרים ליער להתפשט. בניגוד לנקרי הבלוטים שכתבתי עליהם, העורבנים הם חלק ממחזור ההתרבות של האלונים.
כשעברנו לגור בקליפורניה (תמיד במקום בו היה יער האלונים היפה בעולם) לא היו מספיק אלונים יפים לידנו, ולא ראינו את העורבני. נתקלנו בהם בטיולים לדרום קליפורניה. פעם אחת לפני כעשר שנים עצרנו בפארק Julia Pfeiffer Burns State Park לתצפית על הנוף. שם פגשנו בעורבני מקרוב.
העורבני חיפש אוכל. התקרב מאד ואיפשר צילום מקרוב.
התיישבנו על הספסל והעורבני נעמד על רגלי:
למותר לציין שאין להאכיל חיות בר במיוחד בשמורות. אבל הוא (או היא) היה חמוד. אצל עורבנים אין הבדל חיצוני בין זכר לנקבה. לפני חמש שנים בערך עברנו לעיר דרומית יותר, עדיין באותו איזור. יש לנו שלושה אלונים מרשימים בחצר האחורית, וגם פארק יפה מעבר לגבעות שם צילמתי את היער והרבה מהנקרים. עכשיו יש לנו שני עורבנים בחצר, והם שודדים את הביצים של התרנגולות. ככה הם נראים כשהם צעירים וחמודים:
לקחנו את סבתא לטיול בדרום קליפורניה, ובין השאר עצרנו לקמפינג באי קטן הנקרא Santa Rosa והוא חלק משמורה Channel Islands National Park. יש שם הרבה מה לראות, כולל בשעה בה שטים להגיע ולחזור (ראינו "גן ילדים" של דולפינים). באי הקטן יש שלושה מינים אנדמיים (יחודיים למקום), מין בואש, מין שועל ועורבני שיחים. את הבואש לא ראינו (זו חיית לילה). השועלים חיכו לנו באתר המוסדר לקמפינג. הם התרגלו לבני אדם. עד כדי כך שהם יודעים איך לפתוח רוכסן כדי להגיע לאוכל שבתוך התיק. צמוד לכל שולחן באתר יש קופסת ברזל ננעלת כדי לשמור שם אוכל. כאמור: אין להאכיל את חיות הבר. ככה הם נראים:
אני רציתי לראות את העורבנים, אבל הם איכזבו. יצאנו לטיול רגלי למקום בו דיווחו שאולי ראו אותם. לא מצאנו אותם, אבל גילינו שבפעם הבאה סבתא תלך למסלול קצר יותר. בבוקר יצאתי לטיול פרטי משלי לנסות למצוא אותם. לא מצאתי, אבל חלק מהדרך ביליתי בחברת שועל. היה לנו זמן לעוד טיול אחד ואז אורזים ושטים חזרה. לא ראינו עורבנים. כשחזרנו למאהל הם חיכו לנו ליד כיור המים הנייד שלנו (ראה צילום בראש הרשומה). העורבני של האי קצת גדול יותר, כהה יותר וכחול יותר מהעורבני של היבשה.
לסיום, כמה מילים על ההתנהגות של העורבנים. מסתבר שאותו California Scrub-Jay חכם במיוחד. חוקרים גילו צורת התנהגות שתואמת אינטלגינציה אנושית בערך של גיל ארבע, שזה הרבה מאד בעולם החי. העורבנים מטמינים בלוטים כדי לאגור אותם לצורך אכילה. רובם עורבנים ישרי דרך שאוגרים בלוטים שהם אוספים בעצמם. חלק קטן מהם הם גנבים. העורבנים הגנבים למדו שקל יותר לקחת מטמון של עורבני שהטמין ביושר ולהעביר את המטמון למקום אחר. העורבנים הישרים אינם מצפים להתנהגות כזאת, ולכן אינם טורחים להסתיר את מעשיהם משאר האוכלוסיה. לעומתם, העורבנים הגנבים חושדים שכל אחד אחר גם הוא גנב. לכן בזמן ההטמנה מחדש הם משגיחים היטב שלא ייראו על ידי עורבני אחר. אם במקרה גילו אותם, הם צריכים להעביר את המטמון שוב. גם יפים וגם חמודים!
מכתבים ורעיונות 
עורבנים מקסימים ותמונות נהדרות – במיוחד זה שיושב עלייך 🙂
אנחנו ראינו כזה בטיול הראשון שלנו בקליפורניה ב-1998 ולא ידענו שהתמזל מזלנו…
אהבתיאהבתי
מעניינים, העורבנים הללו. לא ידעתי שיש כמה מינים שונים שלהם (פרט לעורבני האי שדיברנו עליו כשהייתם פה)
אנחנו פגשנו הרבה מהם ב-Golden Gate Park בסן פרנסיסקו עצמה, וכמובן בפוינט לובוס שזו באמת שמורה מדהימה במיוחד.
אצל ג'וליה פייפר אני ואשתך פגשנו דווקא את עורבני סטלר (Steller`s Jay) – או שטלר? הם קרויים ע"ש זואולוג גרמני בשם שטלר…
אהבתיאהבתי
גם את סטלר אנחנו רואים לפעמים אצלנו. הם יותר נפוצים בהרים, והם שייכים לסוג אחר. בהחלט שווים רשומה נפרדת. יש עוד הרבה מיני עורבנים אחרים – חומר להרבה רשומות.
אהבתיאהבתי